הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

לשון נדרים משונה; מיהו ה"תנא קמא"?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים פט ע"ב

מתני'. תשע נערות נדריהן קיימין:
בוגרת והיא יתומה,
נערה ובגרה והיא יתומה,
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף פט עמוד ב
נערה שלא בגרה והיא יתומה,
בוגרת ומת אביה,
נערה בוגרת ומת אביה,
נערה שלא בגרה ומת אביה,
נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה,
בוגרת ואביה קיים,
נערה בוגרת ואביה קיים;
ר' יהודה אומר: אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה, וחזרה אצלו עדיין היא נערה.
גמ'. א"ר יהודה אמר רב: זו דברי ר' יהודה; אבל חכ"א, שלש נערות נדריהן קיימין:
בוגרת,
ויתומה,
ויתומה בחיי האב.

 

1.
שיטה אחת בראשונים היא, ש"תנא קמא" הוא רבי מאיר ורבי יהודה חולק עליו לגבי המקרה שרבי יהודה מוסיף.

2.
שיטה שניה בראשונים היא, שרבי יהודה לא חולק על תנא קמא - אולי אפילו גם אם גורסים בסוף הרישא "דברי רבי מאיר" - אלא הוא מפרט מקרה נוסף.

3.
אומרת הגמרא:

גמ'. א"ר יהודה אמר רב: זו דברי ר' יהודה; אבל חכ"א, שלש נערות נדריהן קיימין:
בוגרת,
ויתומה,
ויתומה בחיי האב.

בפשטות "רב" מתייחס רק לדברי "רבי יהודה" ומתאים יותר לאפשרות השניה בהסבר המשנה - לעיל סעיף 2.

4.
מסבירים הפרשנים ש"חכמים" שמובאים על ידי "רב" אינם חולקים על המשנה [לא על תנא קמא ולא על רבי יהודה - לפי סעיף 2 לעיל], אלא הם "רק" מסווגים את כל הרשימה במשנה ל-3 קבוצות [מזכיר קצת את העניין בהגדה של פסח: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים", אלא שכאן מתייחס דווקא לחכמים ולא לרבי יהודה].

5.
לפי הנ"ל - בסעיף 4 - יוצא שהביטוי "זו דברי... אבל חכמים..." אין משמעותו כבכל הש"ס שמשמעותו שבא לחלוק והלכה כמי שחולק. ומתאים לכלל של "לשון נדרים משונה" [הפרשנים לא מעירים כך על הביטוי].

6.
הר"ן מסכת נדרים דף פט עמוד א:

תשע נערות נדריהן קיימין - הנך תשע כולהו איתנהו בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב ויתומה ממש ובוגרת
דבכל חד מהנך תלתא גווני היא יוצאה מרשות אביה

ורבנן לא מנו אלא הנך תלתא דאמרן כדאיתא בגמרא
אלא דרבי יהודה פליג כל חד מהני תלת גווני לתלתא
ואמרינן בירושלמי שאף רבי יהודה לא אמרה אלא לחדד בהן את התלמידים.

מתאים בעיקר לסעיף 4 לעיל.

6.1
וכן:
הר"ן מסכת נדרים דף פט עמוד ב:

אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן נדר - דהנך תלתא כייל להו תשע דמתניתין שאף ר' יהודה לא אמרה אלא לחדד את התלמידים וכדכתיבנא במתני'.

7.
תוספות רי"ד מסכת נדרים דף פט עמוד א:

ומאלו שלש נערות שנדריהן קיימין עושה התנא ומונה תשע ביתומה בחיי האב
...

אמר רב יהודא אמר רב זו דברי ר' יהודא אבל חכמים אומרים ג' נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב
פי' כיון דר' יהודא מוסיף על ת"ק אית לי' ט' נערות ומשום דלא ידע ת"ק מנו אמר זו דברי ר' יהודא
אבל חכמים אינן מונין אלא ג' שהן העיקר דבגרות ונשואין ומיתת האב מעמידין האשה ברשות עצמה להיות נדרי' קיימין וכל אותן הבאין בק"ו דאיכא תרתי ותרי גווני בגרות נמי לא מנו להו:

בעיקרון הוא מסכים לדברי הר"ן אלא שהוא מסביר מדוע משמע מדברי "רב" בגמרא שכל המשנה היא דברי רבי יהודה, וזה - מפני ש"רב" לא ידע מיהו ה"תנא קמא"!

8.
נראה שבדברים הנ"ל יש "חידוש" גדול! "רב" היה תלמידו של "רבי" והוא בוודאי ידע מיהו התנא המסויים שדבריו במשניות נאמרו באופן סתמי של "תנא קמא" - כדי לפסוק כמותו על ידי "רבי". אולם במשנתנו "רב" לא הכיר את התנא של ה"תנא קמא" ולכן התייחס אליו כ"רבי יהודה" [אע"פ שבדרך כלל מי שחולק על רבי יהודה הוא רבי מאיר].
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)