הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תניא נמי הכי"-"תניא כוותיה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים עד ע"א-ע"ב

אמר ר' אמי: כגון שעשה בה מאמר,
ורבי אליעזר סבר לה כב"ש, דאמרי: מאמר קונה קנין גמור.
ורבי יהושע? אומר לך: ה"מ בחד יבם, אבל בשני יבמין לא,
מי איכא מידי דכי אתי אחוהי אסר עליה בביאה או בגיטא ומפר?
ור"ע סבר: אין זיקה.
ולר' אליעזר דאמר: מאמר לב"ש אין קונה אלא לדחות בצרה, מאי איכא למימר?
הכא במאי עסקינן - כגון שעמד בדין ואיתחייב לה מזונות,
וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר: כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת...
תניא נמי הכי כרבי אמי: שומרת יבם, בין יבם אחד בין שני יבמין - ר"א אומר: יפר,
ורבי יהושע אומר: לאחד ולא לשנים,

1.

אם מדובר בגמרא בשני תרוצים שונים [רבי אמי: "כגון שעשה בה מאמר", ורבי אלעזר: "כגון שעמד בדין...."] וההוכחה מהברייתא היא כרבי אמי הרי שמתאים יותר הביטוי "תניא כוותיה דרבי אמי". שמובא בש"ס בדרך כלל כהוכחה לשיטה אחת מבין כמה שיטות חולקות.

2.

ואם מדובר שהתרוץ של רבי אמי הוא העיקרי מבין שני התרוצים, הרי שמתאים יותר הביטוי "תניא נמי הכי" - כבדפוסים - שמובא בש"ס בדרך כלל כהוכחה לשיטה מסויימת שאין מי שחולק עליה.

3.

ראה "מתיבתא", הערות ז-ח.