הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אין ברירה" - משמעותו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים עד ע"א

גמ'. בשלמא ר"ע סבר: אין זיקה,
ור"י סבר: יש זיקה,
אלא ר"א מאי טעמיה?
אי יש זיקה, אין ברירה!

ראה ב"מתיבתא", הערה יג מחלוקת ראשונים.

1.

לפי רוב הראשונים מדובר כאן בדין מיוחד שבהפרת נדר צריך שיהיה ידוע שהוא בעלה כדי שתידור על דעתו [ולא שייך בזה ידיעה למפרע כמו "יש ברירה" רגיל בש"ס].

1.1

לפי הנ"ל ניתן לומר, שהשימוש בסוגייתנו בביטוי "אין ברירה" שלא כבכל הש"ס מתאים לכלל של "לשון נדרים משונה".

2.

אולם לפי רש"י על מסכת יבמות דף כט עמוד ב, מדובר בשני יבמין, שלא תועיל הפרה משום הכלל של "אין ברירה", היינו אם יפר רק אחד מהם, שכיוון שלא נתברר האם הוא ייבם אותה לבסוף, לא מועילה הפרתו שהרי אולי האח השני ייבם אותה לבסוף. אבל אם שניהם יפרו יהיה מופר לרבי אליעזר אף בלא מאמר.

וכאן משמעות המושג "אין ברירה" היא כמשמעות המושג בכל הש"ס.