הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
נדרים סד ע"ב
המשנה הראשונה של פרק ט במסכת נדרים מביאה את היסוד של רבי אליעזר שפותחים בנולד.
והנה הפלא ופלא
תלמוד בבלי מסכת נדרים סד, ב
"מ"ט דרבי אליעזר? אמר רב חסדא, דאמר קרא: כי מתו כל האנשים, והא מיתה דנולד הוא, מכאן שפותחין בנולד. ורבנן מאי טעמייהו? קסברי: הנהו מי מייתי? והא אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: כל מקום שנאמר נצים ונצבים - אינן אלא דתן ואבירם! אלא אמר ר"ל: שירדו מנכסיהן".
השאלה היא האם עני נחשב מת זה רעיון מעשי או רעיון תיאורטי. לפי דעת רבנן האנשים שביקשו את נפשו של משה – דתן ואבירם, לא מתו בפועל אלא ירדו מנכסיהם, ודבר זה לא נחשב נולד לעניין התרת נדרים.
לעומת זאת בתלמוד הירושלמי. ירידה מנכסים (בדוגמה: דתן ואבירם) נחשבת מיתה בפועל, ולכן לדעת רבי אליעזר מדובר פה בנולד. בניגוד לתלמוד הבבלי, לדעת התלמוד הירושלמי המקרה של דתן ואבירם הוא ההסבר של דעת רבי אליעזר (כנראה לדעת הבבלי לדעת רבי אליעזר מבקשי נפש משה לא היו דתן ואבירם).
תלמוד ירושלמי נדרים ט, ב
"רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי ממשה למד רבי אליעזר שפתח לו הקדוש ברוך הוא בנולד. אמר לו הקדוש ברוך הוא אילו היית יודע [שמות ד יט] כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך נודר היית. וכי מתים היו והלא דתן ואבירם היו אלא שירדו מנכסיהם".
מדהים. שני התלמודים מסכימים שעני חשוב כמת, אולם העוצמה הרוחנית חינוכית של התלמוד הירושלמי (כלומר אגדות הירושלמי מדברות על מציאות מעשית) מלמדת אותנו שלא מדובר באמת תיאורטית, אלא במציאות רוחנית מעשית.
