הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"כמאן אזלא הא דאמר..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים נו ע"א

כמאן אזלא הא דאמר רב הונא בר חייא משמיה דעולא: בית בביתי אני מוכר לך - מראהו עלייה,
טעמא דא"ל בית שבביתי אני מוכר לך, אבל בית סתם - אינו מראהו עלייה,
לימא רבי מאיר היא!
אפילו תימא רבנן, מאי עלייה? מעולה שבבתים

1.
הגמרא מנסה לבדוק כמי מתאימה שיטתו של רב הונא בשם עולא - כרבי מאיר במשנתנו או כ"רבנן"[="חכמים"].

2.
בשלב ראשון הגמרא אומרת שמתאים לשיטת רבי מאיר.

3.
בשלב השני הגמרא אומרת שמתאים גם לשיטת חכמים.

4.
את הדיון הגמרא פתחה בביטוי "כמאן אזלא הא דאמר..."

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שלד:

"כמאן אזלא הא דאמר ר"פ כמאן כר' פלוני תנא,
היכא דקאמר תלמודא הכי משמע דהלכה כאותו תנא מדסבר האמורא כוותיה, כ"מ פרק ה' מהלכות ק"פ הלכה ח' וריש פרק א' מהלכות ביאת המקדש
וכן נראה מדברי הרי"ף פרק המגרש שכתב כמאן אזלא הא דאמר ר' חנינא וכו' כמאן כרשב"א וכן הלכתא עד כאן... "

כלומר, לפי דבריו, ההלכה תהיה כאותו תנא שהגמרא אומרת על האמורא - שדבריו מתאימים לאותו תנא - את הביטוי "כמאן אזלא הא דאמר..."

6.
אבל בסוגייתנו הגמרא לא קובעת בסופו של דבר לפי מי מתאימה ההלכה של רב הונא בר חייא בשם עולא. ולכן הגדרת המושג - כלעיל בסעיף 5 - בסוגייתנו איננה מדוייקת כלל.

7.
ולכן יש להסביר: הכלל של ה"יד מלאכי" - לעיל בסעיף 4 - מתאים רק כשמוזכר הביטוי המורכב: "כמאן אזלא... כמאן כרבי..."

7.1
אבל הכלל לא תקף כאשר הביטוי הוא רק "כמאן אזלא הא דאמר", אלא יתכן שהגמרא מציעה כתנא אחד ואחר כך אומרת שמתאים גם לתנא אחר - כבסוגייתנו.