סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

נשינו טובה

נדרים נ ע"ב

 
"ההוא גברא דיהב עבדא לחבריה לאגמוריה אלפא מיני לפדי, אגמריה תמני מאה, אזמניה לדינא לקמיה דרבי. אמר רבי: אבותינו אמרו נשינו טובה, אנו אפילו בעינינו לא ראינו".

בדבריו רמז רבי לפסוק (איכה ג, יז) וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה. וכוונתו שהתפעל מכך שלימדו שמונה מאות אופנים של הכנת המאכל – דבר מופלא שלא ראה מעולם.

וצריך ביאור,
מה בכך שהחלק שפרע כה רב הוא, וכי משום כך פטור הוא מלפרוע את כל חובו?!
במה קשור לכאן ענין החורבן שבפסוק באיכה שהזכיר רבי?
גם נחוץ הסבר למשמעות מספרים עצומים אלו, אלף ושמונה מאות.

אלא שהביא בספר קול אליהו (דברים לב, ל) בשם הגר"א מנכדו הגאון מו"ה יעקב זצ"ל:
"בגמרא במסכת מועד קטן (דף ט"ז ע"ב) בשעה שהיה דוד יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ על שמונה מאות חלל בפעם אחת, שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת, והיה מתאנח על מאתים דכתיב (דברים לב, ל) איכה ירדוף אחד אלף, יצתה בת קול ואמרה רק בדבר אוריה החתי וגו' ופירש"י בדבר אוריה החתי ניטלו לו מאתים עד כאן, עיין שם. ויש לדקדק מנ"ל לרש"י ז"ל שניטל ממנו דלמא לא ניתן לו מעיקרא? ויבואר דהנה ידוע החילופים בשירה של דוד המע"ה שבתהלים (יח) משירתו בשמואל (ב' כב) כמו שמנו חז"ל במסכת סופרים פרק ח', ולכולם יש ליתן טעם בדבר מפני מה נשתנו אלו מאלו. והנה בשמואל (שם פסוק מ"ד) כתיב תשמרני לראש גוים, וכנגדו כתיב בתהלים (שם פסוק מ"ד) תשימני לראש גוים, וצריך לומר הטעם כי השירה הכתובה בשמואל אמר קודם החטא בדבר אוריה החתי, כז) לכן בא המאמר "תשמרני" לראש גוים שעולה בגימטריא אלף, לרמז שאז היה מכה בשונאיו אלף בפעם אחת אבל שירתו בתהלים נאמר אחר החטא הנז"ל וניטל ממנו מאתים לכן בא המאמר "תשמני" בלא רי"ש בגימטריא שמונה מאות, והוא המקום אשר מצא רש"י ז"ל מרומז שנטלו לו מאתים".

מבואר בזה שהמספר אלף מורה על הברכה טרם החטא, ומחמת החטא נגרע חומש ונותרו שמונה מאות.
וכך השיב רבי לההוא גברא: אמת שנתחייב לך אלף, אך שלימות כזו שייכת רק לברכה שראו אבותינו, ואילו אנו נתמעטנו בגלות וברכה שכזו אינה באפשרותנו. כמו שאמרו במסכת סוטה דף מח ע"א: "רבן שמעון בן גמליאל אומר, העיד רבי יהושע: מיום שחרב בית המקדש - אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות. רבי יוסי אומר: אף ניטל שומן הפירות". בעינינו לא ראינו וגם לא נזכה לראות, עד לשוב ה' את שיבת ציון, אז יגדיל ה' לעשות עמנו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר