סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חינוך לתלמוד תורה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים לח ע"ב


אמר רבי יעקב: המדיר בנו לתלמוד תורה - מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר; 
ר' יצחק אמר: לצלות לו דג קטן. 

1.

הר"ן מסכת נדרים דף לח עמוד ב:

המדיר את בנו לת"ת - האב הדירו שלא יהנה אביו ממנו כדי שלא יתבטל מת"ת.

האב הדיר את הבן שאביו לא יהנה ממנו כדי שהבן לא "יבזבז" זמן בכדי לכבד את אביו.

1.1

האם מותר לבטל מצות כיבוד אב ואם? [ראה בפרשנים].

2.

מותר לבן למלאות לאביו חבית של מים ולהדליק לו את הנר - דמסתמא ממילי זוטרי כי הני דליכא בהו בטול למוד תורה לא אדריה

רבי יעקב מתיר לבן לעשות לאביו מלאכות "קטנות" שבודאי האב לא התכוון לאסור אותם על בנו, כי אין בהם ממש ביטול תורה.

2.1

הערה: לפי הר"ן מדובר כאן באבא שרוצה לעודד את בנו להמשיך בלימוד תורה.

2.2

הר"ן מוכיח את הסברו:

והכי מוכח האי פירושא בתוספתא דבכורות (פ"ו) דתניא מעשה באחד שהרצה בנו לת"ת והדירו מלעשות מלאכה והתיר לו יוסי ברבי למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר.

הר"ן סובר שהביטוי "שהרצת בנו לתלמוד תורה" משמעו שהאבא רוצה לעודד את בנו ללימוד תורה, "והדירו" - האב הדיר את הבן...

2.3

הר"ן מביא מקור נוסף:

הערה: הר"ן - בעמודים האחרונים מתבסס כמה פעמים על התלמוד הירושלמי [אולי נכלל בכלל של "לשון נדרים משונה"].

ירושלמי - במס' ביכורים תני המדיר את בנו לת"ת מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר

הר"ן כנראה מפרש ש"מותר..." - לבן לעשות לאביו.

2.4

רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן אף ליקח לו חפצים מן השוק

"רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן" מוסיף [כנראה שהוא חולק על "תנא קמא"?] שלא רק מים והדלקת הנר מותר לבן לעשות לאביו, אלא גם להביא לו חפצים מן השוק".

נראה לי שמתוך דברי רבי יעקב בר אידי מוכח שמדובר בפעולות שהבן עושה לאביו, שהרי לא הגיוני שהאב קונה לבנו דברים מהשוק!

2.4

המשך הירושלמי:

מה פליגין כאן באיש כאן באשה אם היה אדם מסויים עשו אותו כאשה כלומר דאשה ואדם מסויים אין דרכן ליקח חפצים מן השוק
ואנן סהדי דאדעתא דהכי לא אדריה אבל איש שאינו מסויים כיון שדרכו לילך בשוק אפי' בהני אדריה.

המחלוקת בירושלמי היא, האם באמת האב הדיר את בנו מפעולה כגון לקנות דברים בשוק [אין הכוונה אם הדיר גם אשה - בתו - של המדיר, שאז לא קשור לתלמוד תורה].

3.

מיהו רבי יעקב בסוגייתנו?

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של ר' יעקב (2):

היה תנא - רבו של "רבי":

1. ר' יעקב - תנא בדור הרביעי. בן בתו של אלישע בן אבויה (קידושין ל"ט ע"ב). ידוע גם בשם ר' יעקב בן קורשא (קה"ר פ"ד - ו'). היה רבו של רבי יהודה הנשיא (ירו', שבת פ"י ה"ה). כשנודע לו שר' מאיר ור' נתן רוצים להוריד את רבן שמעון בן גמליאל מנשיאותו, רמז לו על כך, והזהירו ועל ידי כך ניצל (הוריות י"ג ע"ב).

3.1

היה אמורא - תלמידו של רב יהודה, וגם היה תלמידו של רבי יוחנן בארץ ישראל.

2. ר' יעקב - אמורא בבלי בדור השלישי. מובא כמה פעמים בש"ס א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמו. תלמידו של רב יהודה (ע"ז כ"ח ע"ב) ולמד גם אצל רב חסדא (ברכות כט ע"א). עלה לארץ ישראל ולמד לפני רבי יוחנן (עירובין פ' ע"א). כנראה שגם קיבל מרב אסי והיה בפטירתו בארץ ישראל (קידושין י"ג ע"א). תלמידו היה ר' ירמיה וכשנפטר ר' יעקב נראו כוכבים ביום (מו"ק כ"ה ע"ב).

מתאים למקור בר"ן - לעיל בסעיף 2.2 - אולי מדובר ברבי יעקב בר אידי.

4.

שיטת הרמב"ם בביאור הסוגיה:

רמב"ם הלכות נדרים פרק ו הלכה יז:

נזדמנה לו מלאכה עמו כגון שהיו קוצרים כאחד, עושה ברחוק ממנו גזירה שמא יסייענו,
המדיר * את בנו מפני שאינו עוסק בתורה ונאסר בהניית אביו,
הרי האב מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר ולצלות לו דג קטן,
שאין כוונתו אלא להנאה גדולה ודברים אלו לגבי הבן אינן חשובין.
+/השגת הראב"ד/ המדיר את בנו כו'. א"א הוא מפרש הדירו הנייה מפני שאינו עוסק בתורה, ויש פירוש טוב מזה שהדיר תשמיש בנו על עצמו מפני שלא יתבטל מתלמוד תורה ואעפ"כ מותר הבן למלאות לאביו חבית של מים ולהדליק את הנר וכו' לפי שאין בתשמיש זה בטול תורה.+

הראב"ד מסביר כהסברו של הר"ן לעיל.

ואילו הרמב"ם מפרש להיפך, האבא מדיר את בנו מלהנות ממנו - מהאבא. הוא עושה זאת כדי "להעניש" את בנו על כך שאינו עוסק בתורה!

4.1

וממילא גם שאר הדינים בסוגיה הם על האב, שהאב יכול לעשות לבנו דברים שאין בהם "הנאה גדולה לאבא".

5.

רדב"ז הלכות נדרים פרק ו הלכה יז:

הוא מסכם את השיטות שהבאנו לעיל עד סעיף זה:

המדיר את בנו מפני שאינו עוסק וכו'. (שם) א"ר יעקב המדיר את בנו לת"ח מותר לו למלאות לו חבית של מים וכו' פירש"י ז"ל כדברי רבינו וכן הסמ"ג והרמב"ן
והר"ן פירשו כפירוש של הראב"ד ז"ל

5.1

אף על גב דמן התוספתא והירושלמי נראה כפירושו של הראב"ד

הרי לעיל הר"ן הוכיח את שיטתו - שמתאימה לראב"ד ולא לרמב"ם - מהתוספתא ומהירושלמי.

5.2

מ"מ מלשון המאמר משמע לי כדברי רבינו דאמר מותר למלאות לו משמע דקאי אמדיר ולפי הפירוש האחר היה ראוי שיאמר המודר הנאת תשמיש מבנו,

הוא טוען שלשון סוגייתנו מתאימה יותר להסברו של הרמב"ם, כי אם האב הדיר את עצמו מבנו שהאב לא יהנה מבנו היה לשון הסוגיה צריך להיות שהאב יאמר "הנאת תשמיש מבנו עליו"

5.3
האם כוונתו לומר שהרמב"ם לא מתחשב בתוספתא ובירושלמי שהביא הר"ן?

5.4
הוא ממשיך:

ומ"מ שני הפירושים אמת לגבי הדין דתשמישין קטנים כאלו אינם חשובים לבטל ת"ת ולא לאסרן עליו האב:

מבחינת ההלכה אין הבדל בין שני הפירושים - שניהם נכונים הלכה למעשה.

יוצא אפוא שהרמב"ם "רק" סובר שסוגייתנו באה להשמיענו מקרה נוסף לאמור בתוספתא ובירושלמי!

6.

ה"כסף משנה" וה"לחם משנה" מאריכים בעניין הנ"ל.

7.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד נט, שיש הוכחה להסבר הרמב"ם בסוגייתנו מכך שהיא מובאת אחרי הדיון שמותר להשיא את בתו לחתן שהדירו בהנאה, שהנימוק הוא שמדובר בהנאה קטנה.

ולפי שיטת הרמב"ן והר"ן שהנימוק בסוגייתנו קשור לביטול תורה הרי זה לא קשור לסוגיה הקודמת של חתן.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר