הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"והלכתא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נדרים כב ע"א

ולא פתחינן בהדא אחרנייתא,
דתניא, ר' נתן אומר: הנודר - כאילו בנה במה,
והמקיימו - כאילו מקריב עליו קרבן;
ברישא - פתחינן,
בסיפא - אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן.
רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא.
רב טביומי מתני הכי:
בסיפא - לא פתחינן, ברישא - אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן.
והלכתא: לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא.

מבנה הגמרא:

1.
הגמרא מקדימה שלא "פותחים" - כלומר, שלא מתחילים עם מציאת פתח לנדר כדי להתיר את הנדר במקרה הבא.

ולא פתחינן בהדא אחרנייתא,

2.
הברייתא עצמה לא נאמרה בקשר לחרטה או בקשר ל"פתח". אלא היא מבהירה את חומרת מעשה הנדר - כעיקרון - מדובר בכל נדר.

דתניא, ר' נתן אומר: הנודר - כאילו בנה במה,
והמקיימו - כאילו מקריב עליו קרבן;

2.1
נראה שאין מי שחולק על רבי נתן, למרות שלפעמים - במקרה שמשנה או ברייתא פותחת בשם חכם - משמע שיש חכמים שחולקים עליו.

3.
הגמרא בסוגייתנו מתייחסת לדברי רבי נתן בברייתא בהקשר לדיון אם "פותחין פתח" בעניין זה ואומרים לנודר "אם היית יודע את חומרת הנדר/שבועה היית נודר"?

ברישא - פתחינן,
בסיפא - אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן.

רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא.

רב כהנא אומר שאין חולקים שלגבי הרישא בדברי רבי נתן "כאילו בנה במה" - כן פותחים בהתרת הנדר, אבל בעניין שבסיפא [יותר חמור?] יש מחלוקת, ולפי רבא [שבדרך כלל הלכה כמותו נגד אביי] - לא פותחים.

3.1
זאת אומרת - שלפי רב כהנא - אביי סובר, שפותחים בכל מה שרבי נתן אמר בברייתא כדי למצוא פתח או חרטה לנודר!

4.
רב טביומי גורס את המחלוקת בין אביי ורבא באופן שונה:

רב טביומי מתני הכי:
בסיפא - לא פתחינן, ברישא - אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן.

בדין שבסיפא - לפי כולם לא פותחים - הוא כנראה חמור יותר ויש חשש שהנודר ישקר.
ןלגבי הדין שברישא - לפי רבא "לא פתחינן".

4.1
זאת אומרת - שלפי רב טביומי - רבא סובר, שלא פותחים כלל במה שרבי נתן אמר בברייתא! [הערה: הכוונה היא שדברי רבי נתן אמנם נכונים בפני עצמם אבל לא משתמשים בדבריו כדי למצוא פתח או חרטה לנודר].

5.

והלכתא: לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא.

משמע כמו בסעיף 4.1

יש אומרים [ראה ב"מתיבתא" וב"שוטנשטיין"] שה"והלכתא" נועדה להדגיש שפוסקים לפי "גירסת" רב טביומי, [והלכה כרבא נגד אביי] ולא לפי גירסת "רב כהנא"!

5.1
ואולי הרמב"ם פסק דווקא כרב כהנא וכאביי כבסעיף 3! אבל עדיין לא מתאים לפסק הגמרא של "והלכתא".

5.2
ואולי אפשר לומר שאת ה"והלכתא" אומר מי שגורס בסוגייתנו את דברי רב טביומי ואלה הם דבריו שלו עצמו ולא של עורך הגמרא.

5.3
ואולי באמת עורך הגמרא מעיר שלפי רב טביובי יש לפסוק כרבא ש"והלכתא: לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא".

5.4
משמע לפי זה שתמיד ה"והלכתא" בש"ס באה "לחדש" משהו [בסוגייתנו: הלכה כרב טביומי].

6.
רמב"ם הלכות נדרים פרק יג הלכה כה:

אמרו חכמים כל הנודר כאילו בנה במה, ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו,
במה דברים אמורים בנדרי איסר אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן אלא מדוחק שנאמר נדרי לה' אשלם. סליקו להו הלכות נדרים בס"ד.

הפרשנים מפנים לדין זה ברמב"ם בהקשר לסוגייתנו. אבל הרמב"ם מביא רק את הדין הראשון - רישא - של רבי נתן בברייתא. ובכלל, הרמב"ם לא קושר זאת לדין של "חרטה" או "פתח" כפי שסוגייתנו כן דנה בכך.

6.1
ואולי הרמב"ם כן פסק כאן כרבא - לפי רב טביומי - והרמב"ם לא מדבר על "פתחינן" כלל, אלא הוא רק מציין את חומרת הנדר!

7.
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רכח סעיף י

טז] נדר שלא להשאיל כליו לחבירו או שלא לשאול בשלומו, פותחין לו: אילו ידעת שאתה עובר יז על לא תקום (ויקרא יט, יח) או על לא תשנא אחיך בלבבך (ויקרא יט, יז), לא היית נודר.
יח <יג> אבל אין פותחין בכבוד המקום לומר: אלו היית יודע שהיית מיקל בכבוד המקום, יז] שהנודר הוא כאילו נודר בחיי המלך, יח] או שיאמר לו: אילו היית יודע שהנודר רע בעיני המקום, יט] <יד> שאין אדם חצוף לומר שלא היה נמנע בשביל כך,

והוא אומר שהיה נמנע, אפילו אם אינו אמת, ונמצא שאין הנדר נעקר מעיקרו. ומטעם זה אין פותחין בההיא דאילו ידעת דפותחין פנקסך וממשמשין בעובדך, (ד) ולא בההיא דכל הנודר ראוי לדקרו בחרב,

ולא בההיא דכל המקיימו כאילו הקריב עליו קרבן.

הוא מדגיש שלא פותחים בסיפא של דברי רבי נתן. ומדוע הוא לא מזכיר את דברי ה"והלכתא" שלא פותחים גם ב"רישא".

7.1
פתחי תשובה יורה דעה סימן רכח ס"ק ד:

(ד) ולא בההיא דכל המקיימו - בטור כתוב עוד ולא בההיא דכל הנודר כאילו בנה במה והוא מגמרא נדרים דף כ"ב דאיתא שם והלכתא לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא
ונראה דכן צ"ל גם כן בדברי המחבר וכמדומה שמעתי כן בשם הגאון מוהר"ר זלמן מווילנא זצ"ל:

כלומר ה"שולחן ערוך" פוסק ממש כמו ה"והלכתא", שלא פותחים בכלל בעניינים שהזכיר רבי נתן בברייתא.

7.2
לא ברור לי האם רבי זלמן מוילנא מתכוון שכך הוא הפירוש בדברי ה"שלחן ערוך", או אולי כך הוא גורס ב"שולחן ערוך".

8.
בכל מקרה, לא נראה שה"שלחן ערוך" והרמב"ם נוקטים באותה שיטה.
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)