הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אי תניא תניא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נדרים יט ע"ב
אמר הריני נזיר שמשון, מאי?
א"ל: נזיר שמשון לא תניא.
א"ל: והאמר רב אדא בר אהבה, תניא: נזיר שמשון!
א"ל: אי תניא תניא.
מבנה הסוגיה:
1.
אמר הריני נזיר שמשון, מאי?
רב הונא בר יהודה מקשה על רבא: נזיר שמשון אין ספקו חמור מודאי כי נזיר שמשון אינו מגלח את שערו כל ימי חייו, ובברייתא של "כרי" נאמר בסתם "הריני נזיר", ומשמע שאף "נזיר שמשון" בכלל, ומוכח מכאן שאין נימוקו של רבי יהודה מפני שספק נזירות חמור מודאי.
2.
א"ל: נזיר שמשון לא תניא.
עונה רבא: [בפשטות] הברייתא לא מתייחסת ל"נזיר שמשון".
2.1
רש"י מסכת נדרים דף יט עמוד ב:
אמר ליה לא תניא - לא אשכחן שום ברייתא דקתני הריני נזיר שמשון דליתיה כלל וכי אמר הריני נזיר שמשון דליחול עליה נזירות כלל משום דשמשון לא יצא נזירות מפיו דהא הוה מטמא למתים כי הוה קטיל להו הלכך לספיקא לא עייל נפשיה.
מרש"י משמע שמשמעות הביטוי "נזיר שמשון לא תניא" - שאין בכלל דין כזה שאדם יכול ליזור כ"נזיר שמשון". ואין כאן הכוונה שהברייתא לא מתייחסת לנזיר כזה - כפי שניסינו להסביר בסעיף 2.
2.2
הר"ן מסכת נדרים דף יט עמוד ב:
א"ל לא תניא - דסתמא לא משמע נזיר שמשון.
מהר"ן כן משמע כהסברנו בסעיף 2.
3.
א"ל: והאמר רב אדא בר אהבה, תניא: נזיר שמשון!
לפי דברינו בסעיף 2 - כאן הקושיה היא: יש ברייתא מפורשת שכן כוללת את "נזיר שמשון" בברייתא הבסיסית [שלא מובאת בציטוט לעיל].
3.1
רש"י מסכת נדרים דף יט עמוד ב:
והתניא נזיר שמשון - שאומר הריני נזיר שמשון הרי הוא נזיר שמשון ואינו מיקל בתער ומטמא למתים כשמשון.
יש ברייתא שסוברת שניתן להזיר כ"נזיר שמשון"!
3.2
הר"ן מסכת נדרים דף יט עמוד ב:
והתניא נזיר שמשון - דאיכא ברייתא דתנא בהדיא דר' יהודה מתיר באומר הריני נזיר שמשון אם יש בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב.
כדברינו לעיל בסעיף 3 - והר"ן לשיטתו לעיל בסעיף 2.2
4.
א"ל: אי תניא תניא.
עונה רבא: אם יש ברייתא כזאת סימן שלא מתאים לשיטתי. ורבא חוזר בו!!!
4.1
רש"י מסכת נדרים דף יט עמוד ב:
אי תניא תניא - אי משכחת ברייתא תניא דאיכא לתרוצי הכי משום הכי מתיר ר' יהודה דלא מעייל איניש נפשיה לספיקא וליכא למירמא דרבי יהודה.
4.2
הר"ן מסכת נדרים דף יט עמוד ב:
אי תניא תניא - ולא ידענא לפרוקא דלא תקשי אההיא דאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה דמשמע הא מכירין אסורין
דומה לדברינו בסעיף 4.
4.3
א"נ אי תניא תניא ותרי תנאי אליבא דרבי יהודה.
הר"ן מביא פירוש אחר: יש מחלוקת ברייתות [מחלוקת תנאים] מה אמר רבי יהודה.
5.
ראה בספר "בית אהרן" [רבי אהרן מגיד], כרך ה עמוד כב שמסביר את הביטוי "אי תניא תניא": אני מודה לך וחוזר בי,
כבסעיף 4 לעיל.
6.
גם ה"יד מלאכי" מרחיב בביאור הביטוי "אי תניא – תניא" - כללי התלמוד כלל א:
אי תניא תניא, מדברי רש"י ז"ל בפ"ב דנדרים דף י"ט ב' משמע דלאו לדחויי ליה קא מכוין אלא כלומר אי משכחת ברייתא דקאמרא הכי תניא ומיתרצא מילתא בהכי.
כבסעיף 4.2 לעיל.
6.1
וכן כתב עוד בפרק אין דורשין דף י"ט ב' אי תניא בהדיא דחולקין תניא ונלך אחריה וחוזר אני בי.
כבסעיף 5 לעיל.
6.2
וכן נראה תו מדבריו בפ"ג דיומא דף ל"א ב' ע"ש ובשלהי פ"ק דזבחים דף ט"ו ב' יע"ש.
אך בפרק המפלת דף כ"ג ב' פירש, אי תניא תניא, שמעתי אני מרב מה שאמרתי אבל אתם הואיל ויש משנה בידכם לכו אחריה,
כדברי הר"ן - בסעיף 4.3 לעיל.
6.3
והוא מסיים:
דנראה דשינה את טעמו ממה שפירש בכל אינך דוכתי שהבאתי.
כלומר, רש"י כאן - כמובא בסעיף 6.2 וכשיטת הר"ן בסעיף 4.3 - לא סובר כשאר הסבריו לעיל.
7.
הערה: אולי הסבר הביטוי "אי תניא - תניא" משתנה בכל מקרה, בהתאם לאותו עניין - ולא מצאתי לכך הסבר.
