סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

עָלֹה נַעֲלֶה

כתובות קי ע"ב - קיא ע"ב

 
"תנו רבנן: הוא אומר לעלות, והיא אומרת שלא לעלות - כופין אותה לעלות".

כתב תוספות: "הוא אומר לעלות כו' - אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים".

וקשה, ומה בכך שיש בעליה לארץ ישראל סכנה. והלא גם עליה לארץ וגם כיבוש הארץ בכלל אותה מצוה, כלשון הרמב"ן בבמדבר לג, נג:
"והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה - על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה'. ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם".
ומצווה שיש בה מלחמה דוחה פיקוח נפש כדברי המנחת חינוך מצוה תרד:
"אף במקום סכנה מחויב כי ידוע דהתורה לא תסמוך דינים על ניסים כמבואר ברמב"ן כמה פעמים והתורה צונו להלחם ומסכנים נפש במלחמה".

ועוד, שישיבת חוצה לארץ נמשלה לג' עבירות החמורות שהן ביהרג ואל יעבור.
עבודה זרה – "כל הדר בחוצה לארץ - כאילו עובד עבודת כוכבים" (מסכת כתובות דף קי ע"ב).
גילוי עריות – "ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה, אתא לקמיה דרבי חנינא, אמר ליה: מהו למיחת וליבמה? אמר ליה: אחיו נשא כותית ומת, ברוך המקום שהרגו, והוא ירד אחריו?!". (מסכת כתובות דף קיא ע"א).
שפיכות דמים – "ההוא דנפק מפומבדיתא לאסתוניא, שכיב, אמר אביי: אי בעי האי צורבא מרבנן הוה חיי" (מסכת כתובות דף קיא ע"א), קל וחומר ליוצא מארץ ישראל שהוא בכלל שופך דמים, כדקדוק לשון רש"י שם: "אלא לענין קבורה - של בבל מוליכין ארונותיהם ליקבר בא"י ושל שאר ארצות הרחוקים מא"י וקרובים לבבל קוברים בבבל שיש שם זכות תורה". דוקא הרחוקים מא"י, אבל לקרובים לא"י עדיפה ארץ ישראל על בבל.

אלא שמשום כך לא כתב תוספות "דאיכא סכנה" כלומר בארץ ישראל עצמה, אלא דקדק לכתוב: "דאיכא סכנת דרכים" – בדרך אליה דוקא. ולא יועיל כלום אם יצא במקום "דשכיח הזיקא" ו"דקביע הזיקא" וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ בלא לקיים את המצוה כלל.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר