לא הוו שתקי מלמיבעי רחמי
כתובות קד ע"א
"ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי".
קשה, למה הרבו ביטול תורה לבקש רחמים על רבי, הרי אמרו במסכת שמחות פרק ח הלכה יג:
"אין מבטלין תלמוד תורה למת עד שתצא נשמתו. וכשהיה שמעון בנו של רבי עקיבא חולה, לא ביטל מבית המדרש שלו"!
אלא שאין דברים אמורים אלא בכל אדם, כגון בנו של רבי עקיבא. אבל לצורך חכם לרבים מבטלין, שאין זה ביטול תורה אלא קיום התורה, שהחכמים הם המרבים והמרביצים תורה בישראל.
וכגון שאמרו במסכת מנחות דף צט ע"א: "אמר ריש לקיש: פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: (שמות לד, א) אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ - אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששברת".
ואפילו במקום שלא יוסיף להורות עוד, קיום החכם מביא לריבוי כבוד התורה ומתוך כך לריבוי תלמוד התורה.
וכגון שאמרו שם במנחות: "(דברים י, ב) אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן - תני רב יוסף: מלמד, שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון; מכאן, לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, שאין נוהגין בו מנהג בזיון".
