סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רבי" חולק על "סתם משנה"!

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות צג ע"א


תניא: זו משנת רבי נתן; רבי אומר: אין אני רואה דבריו של רבי נתן באלו, אלא חולקות בשוה.

1.

הערה: למרות הדיון הארוך והמסובך אצל הפרשנים בסוגייתנו לא ראיתי דיון בעניינים שבאתי להעיר בסוגיה זו.

נעסוק רק בנקודה אחת: האם הלכה כ"רבי".

1.1
וראה במאמרים של פרופ' ישראל אומן [מובאים ב"פורטל הדף היומי"], והויכוחים בין חכמי דורנו האם נזקקים לחישובים מתמטיים מסובכים בפרשנות לדברי הגמרא.

2.
כולם פוסקים כ"רבי", אלא שנחלקו רש"י ותוס' בביאור המדוייק של דברי "רבי", על מה בדיוק הוא חולק [כלומר, מה נכלל ב"באלו"], ומה הכוונה בדבריו "אלא חולקות בשוה".

3.
תוספות מסכת כתובות דף צג עמוד א:

רבי אומר אין אני רואה דבריו של ר' נתן באלו אלא חולקות בשוה -
פי' ר"ח קי"ל בהא הלכתא כרבי ואי אפשר להעמיד דבריו בזמן שיש שם שלש מאות חולקות בשוה בעלת מאה מאה ובעלת מאתים מאה ובעלת שלש מאות מאה לפי שמדת הדין לוקה בזה
אלא העמידנו דברי רבי שאמר שחולקות בשוה כל מנה ומנה נוטלות בשוה הלכך חולקין כל עזבון המת בששה חלקים של מנה נוטלת חלק אחד ושל מאתים שני חלקים ושל שלש מאות ג' חלקים...

מעניין, מה פירוש הניסוח בדבריו "קי"ל ["קיימא לן"] בהא הלכתא כרבי". האם כוונתו שיש לפסוק כ"רבי" על סמך כללי פסיקה מסויימים או אולי הוא קובע כך ל סמך מסורת של חכמים קדומים [כגון הגאונים].

4.

הרמב"ם מסביר כרש"י:
רמב"ם הלכות אישות פרק יז הלכה ח:

מי שמת או גירש ויש לו נשים רבות ואין שם דין קדימה ואין לו כדי כל הכתובות כיצד הן חולקות, רואים אם כשיחלק הממון על מנין הנשים יגיע לפחותה שבהן כדי כתובתה או פחות חולקות בשוה, ואם היה הממון יתר על זה חולקים ממנו כדי שיגיע לפחותה שבהן כשיעור כתובתה וחוזרות וחולקות את המותר בין הנותרות על הדרך הראשונה. כיצד מי שהיה נשוי ארבע נשים כתובתה של ראשונה ארבע מאות ושל שנייה שלש מאות ושל שלישית מאתים ושל רביעית מאה נמצא הכל אלף וגירש כולן או מת, אם הניח ארבע מאות או פחות חולקות בשוה וכל אחת נוטלת מאה או פחות. הניח שמונה מאות אם תחלק בין כולן בשוה נמצאת הרביעית נוטלת מאתים והרי אין בכתובתה אלא מאה, אלא כיצד עושין לוקחין ארבע מאות וחולקין אותן ביניהן בשוה מאה מאה, נמצאת הרביעית נטלה כדי כתובתה והלכה לה ונשאר כאן ארבע מאות ושלש נשים שביד כל אחת משלשתן מאה, אם תחלק הארבע מאות בין שלשתן בשוה נמצאת השלישית נוטלת מאתים ושלשים ושלשה ושליש והרי אין בכתובתה אלא מאתים, לפיכך לוקחין מארבע המאות שלש מאות וחולקין בין שלשתן בשוה שנמצאת השלישית נטלה מאתים שלה והלכה לה, נשאר כאן מאה ושתי נשים, חולקין את המאה בשוה בין ראשונה ושנייה, נמצא ביד הראשונה מאתים וחמשים וכן ביד השנייה, ונמצא ביד השלישית מאתים וביד הרביעית מאה, ועל דרך זו חולקות לעולם אפילו הן ו מאה. +/השגת הראב"ד/ כיצד מי שהיה נשוי ארבע נשים כתובתה של ראשונה וכו'. א"א זהו על דרך הרב ז"ל ואינו מחוור כלל.+

5.
ננסה להסביר את הביטוי הבא:

תניא: זו משנת רבי נתן; רבי אומר: אין אני רואה דבריו של רבי נתן באלו, אלא חולקות בשוה.

5.1
אם "רבי" חולק על רבי נתן מדוע מחלוקתם לא הובאה במשנתנו במפורש!

5.2
אפשר היה לומר ש"רבי" עצמו דווקא כן פסק כרבי נתן ולכן הוא ניסח את משנתנו כ"סתם משנה" שהלכה כמותה ושהיא דעת רבי נתן. אבל אם כן, מדוע כל הפוסקים פסקו דווקא כ"רבי" שחולק על משנתנו שהוא עצמו קבעה כ"סתם משנה" - ראה לעיל בסעיף 2.

5.3
ונראה לי לומר: דעת רבי לא מובאת בניסוח רגיל. הניסוח הרגיל היה צריך להיות: "תניא זו משנת רבי נתן אבל רבי אומר חולקות בשווה".

5.4
ואולי יש לומר כך: כיוון ש"רבי" לא חולק על כל המשנה [לפי רש"י והרמב"ם - ראה "מתיבתא", הערות לד-לה] לכן היה חשוב ל"רבי" להדגיש את הביטוי "באלו".

5.5
אבל בעיקר נראה לי לחדש: הניסוח בסוגייתנו בא לומר שרבי לא לגמרי חולק, אלא הוא אומר "אין אני רואה דבריו של רבי נתן באלו". הדגש הוא גם על "אין אני רואה...", שמשמעו כנראה, שהוא חולק על רבי נתן רק בדין לכתחילה בדרכי חלוקת הרכוש אבל יתכן שבדיעבד אם אחת הנשים תתפוס יותר [עד לסכום שהיא תובעת] לא יוציאו ממנה [לא בדקתי אם אמנם כך הדין].

הביטוי "אין אני רואה" מופיע בש"ס 3 פעמים [בלי כפולות]. פעם נוספת על ידי "רבי" - מסכת תמורה דף כ - ופעם אחת על ידי "רבי יוסי" [רבו של "רבי"].

במסכת תמורה הביטוי "אין אני רואה" מוזכר באותה ברייתא עצמה שמוזכרת בה הדיעה שעליה הוא חולק .

6.
הביטוי "זו דברי" [מקביל ל"זו משנת" בסוגייתנו] מוזכר בדרך כלל על ידי אמורא שמסביר מחלוקת תנאים, ובדרך כלל בא לפסוק כמי שחולק על התנא שמובא אחרי הביטוי "זו דברי..."

מצינו מעט על "רבי" שכך אמר על תנאים אחרים - כנראה כדי לפסוק שלא כחכם שמוזכר אחרי הביטוי "זו דברי...".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר