מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

אונאה במחיר מופרז

אדם קנה חפץ מסוים והסתבר לו אחר כך ששילם הרבה יותר ממחירו, אזי יש להחיל במצבים מעין אילו את כללי הלכות אונאה- השבת האונאה, ולבדוק האם גם המקח בטל או לא. תלוי אם האונאה היא פחות משתות- ששית מהמחיר, שתות, יתר על שתות. אבל אם שילם סכום מופרז "בכדי שאין הדעת טועה", דהיינו ששילם סך גבוה מאד - 200 ₪ עבור חפץ ששוויו פרוטה, אזי ההנחה היא שהוא היה מודע לכך וביקש להעניק מתנה למוכר.

גם במצב בו אדם היה לחוץ וקנה במחיר מופרז ביודעו שזה לא המחיר הריאלי, או אם מכר במחיר נמוך מאד בשל לחץ, פוסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן רכז סעיף ט): "אם מכר מפני דוחקו, וזלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת טועה, שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל, אינו יכול לחזור, דידע ומחיל". הרב יעקב מליסא (נתיבות המשפט סי' רסד ס"ק ח), מבחין בין מקרה בו אדם היה לחוץ וקנה חפץ במחיר מופרז, שאז אם הוא ירצה לבטל את העסקה הוא יצטרך גם להחזיר את החפץ, מאחר וההנחה היא שהוא הסכים והתרצה לקנות במחיר כזה. אך אם אדם היה לחוץ והזמין עבודה מפועל והסכים לשלם מחיר גבוה מאד מהמחיר הקבוע והמקובל לשלם למלאכה זו, שאז אין לו חפץ ממשי להשיב לפועל לאחר שהוא כבר יבצע את העבודה, והוא תובע מהפועל שלא לשלם לו את סכום הכסף הגבוה שגבה ממנו, אזי ההנחה היא שיכול לטעון במצב כזה "משטה אני בך". כל זה אפשרי רק אם הוא עדין לא שילם, אך אם כבר שילם, אין יכול לטעון "משטה אני בך". בקצות החושן (חושן משפט סי' קכט ס"ק ח) כותב שאפילו אם נהוג לשלם לפועל שכר מסוים, והבטיח לו יותר, יש לשלם לו מה שהבטיח, כי יש עובדים שאיכות עבודתם טובה יותר, ועל כן הם דורשים מחיר גבוה יותר. כך יהיה כשמדובר בבעלי מקצוע הידועים כמומחים בתחומם, ויש לשלם אף שכר גבוה כמובטח.