הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מאיזה גיל אשה יולדת
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
כתובות לט ע"א
דבעי רבא: יש בגר בקבר, או אין בגר בקבר? יש בגר בקבר ודבנה הוי, או דלמא אין בגר בקבר ודאביה הוי?
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף לט עמוד א
ומי מעברא?
והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן: שלש נשים משמשות במוך, אלו הן: קטנה, ומעוברת, ומניקה;
קטנה - שמא תתעבר ותמות,
מעוברת - שמא תעשה עוברה סנדל,
מניקה - שמא תגמול את בנה; ואיזוהי קטנה? מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד, פחות מיכן ויתר על כן - משמשת כדרכה והולכת, דברי ר"מ;
וחכמים אומרים: אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו, משום שנאמר: +תהלים קט"ז+ שומר פתאים ה'!
ראה מה שכתבנו על הסוגיה המקבילה במסכת נדה דף מה:
1.
תלמוד בבלי מסכת נדה דף מה עמוד א
ת"ר, מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן אנטנינוס שבאת לפני רבי, אמרה לו: רבי, אשה בכמה ניסת? אמר לה: בת ג' שנים ויום אחד. ובכמה מתעברת? אמר לה: בת י"ב שנה ויום אחד. אמרה לו: אני נשאתי בשש וילדתי בשבע, אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא!
ומי מעברה? והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן: ג' נשים משמשות במוך, קטנה מעוברת ומניקה;
קטנה - שמא תתעבר ותמות,
מעוברת - שמא תעשה עוברה סנדל,
מניקה - שמא תגמול את בנה וימות.
ואיזוהי קטנה - מבת י"א שנה ויום אחד ועד י"ב שנה ויום אחד
פחות מכאן, או יתר על כן - משמשת והולכת - דברי ר"מ,
וחכ"א: אחת זו ואחת זו - משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו, שנאמר שומר פתאים ה'!
איבעית אימא: +יחזקאל כ"ג+ אשר בשר חמורים בשרם, ואיבעית אימא: +תהלים קמד+ אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר.
2.
לפי ההסבר הראשון נשים גויות יולדות כבר מגיל 3 ולא כמו היהודיות שמגיל 11. לפי ההסבר הראשון נשים גויות דומות לבהמות שיולדות בגיל צעיר בגלל חום גופם [ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סז].
3.
לפי ההסבר השני אין הבדל, וגם נשים גויות יולדות רק מגיל 11 ואותה גויה שסיפרה לרבי יהודה הנשיא שהיא ילדה בגיל צעיר שיקרה בעדותה.
4.
נראה לי לחדש: אין סתירה בין שתי האפשרויות ויתכן שכל אפשרות נכונה בתקופה היסטורית אחרת. בימינו כנראה שכולן שוות ובימי המשנה כנראה שהיה הבדל ביניהם.
5.
ואולי אפשר להוסיף: יכולת הילודה מושפעת מהפסיכולוגיה הפנימית של האשה, ויתכן שחימום יתר של האשה [כך היה בתקופת המשנה לגבי גויות] משפיעה על יכולת הילודה.
6.
החזון איש [מובא ב"ילקוט ביאורים", עמוד סז] אומר שלפי ההסבר האחרון בסוגייתנו יתכן שקטנה שמתגיירת הרי שטבע גופה משתנה ויולדת רק מגיל 11. [ואולי תלוי מה היא גירות: שינוי פיזי או רק משפטי; דבר חדש או שמא בירור היסטורי מה היה הגר בעבר הרחוק].
[/"השתנות הטבעים"/]
7.
לפי הנ"ל אפשר להבין אולי 3 נקודות מעניינות בסוגיה:
7.1
מדוע הגמרא מביאה את הסיפור, שבת הקיסר באה לדבר עם "רבי", ומדוע לא מביאה את דברי "רבי" באופן פשוט שגויה יולדת בגיל צעיר.
7.2
מדוע הגמרא מספרת ש"רבי" חידד את התלמידים.
7.3
מדוע נאמר בגמרא [על ידי רבי עקיבא או על ידי תלמידיו – ראה "מתיבתא", הערה ל]: "כשם שכל התורה הלכה למשה מסיני, כך פחותה מבת שלש שנים - כשרה לכהונה הלכה למשה מסיני".
7.4
על שלושת הדברים ניתן לומר: לפי ההסבר הראשון של ה"איבעית אימא", שמדובר בשינוי טבע הילודה בין גויות ליהודיות. יש לחדד את הדבר כי יש בו משהו מהותי המבדיל בין יהודיה לגויה וכמו כן יש משהו ייחודי בגיל 3 לבת שלא נפסלת לכהונה אפילו נבעלה כמה פעמים מפני שביאה תוך 3 אינה נחשבת ביאה [אולי כי בתוליה חוזרים].
8.
ההבדל בין הסוגיה במסכת נידה דף מה לסוגיה במסכת יבמות דף יב:
במסכת נידה דף מה:
אמרה לו: אני נשאתי בשש וילדתי בשבע, אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא!
ומי מעברה?
והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן: ג' נשים משמשות במוך, קטנה מעוברת ומניקה;
קטנה - שמא תתעבר ותמות,
מעוברת - שמא תעשה עוברה סנדל,
מניקה - שמא תגמול את בנה וימות.
ואיזוהי קטנה - מבת י"א שנה ויום אחד ועד י"ב שנה ויום אחד
פחות מכאן, או יתר על כן - משמשת והולכת - דברי ר"מ,
וחכ"א: אחת זו ואחת זו - משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו, שנאמר שומר פתאים ה'!
איבעית אימא: +יחזקאל כ"ג+ אשר בשר חמורים בשרם, ואיבעית אימא: +תהלים קמד+ אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר.
8.1
במסכת יבמות דף יב:
תני רב ביבי קמיה דרב נחמן, שלש נשים משמשות במוך: קטנה, מעוברת, ומניקה;
קטנה - שמא תתעבר ושמא תמות,
מעוברת - שמא תעשה עוברה סנדל,
מניקה - שמא תגמול בנה וימות;
ואיזו היא קטנה? מבת י"א שנה ויום אחד עד י"ב שנה ויום אחד,
פחות מכאן ויתר על כן - משמשת כדרכה והולכת, דברי ר"מ;
וחכ"א: אחת זו ואחת זו - משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו, משום שנאמר: +תהלים קט"ז+ שומר פתאים ה'.
9.
במסכת נידה לעיל כתוב "קטנה - שמא תתעבר ותמות"
ובמסכת יבמות לעיל כתוב "קטנה - שמא תתעבר ושמא תמות,
9.1
הגמרא בסוגייתנו דנה בביטוי זה:
מדקאמר שמא תתעבר ושמא תמות, מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה,
א"כ, מצינו חמותו ממאנת, ותנן: אי אתה יכול לומר בחמותו ואם חמותו ואם חמיו שנמצאו אילונית או שמיאנו!
9.2
אימא: שמא תתעבר ותמות, דאמר רבה בר ליואי: גבול יש לה, קודם הזמן הזה - אינה מתעברת כל עיקר, תוך הזמן הזה - היא מתה ועוברה מת, לאחר זמן הזה - היא חיה ועוברה חי.
9.3
איני? והא תני רבה בר שמואל: אי אתה יכול לומר בחמותו ואם חמותו ואם חמיו שנמצאו אילונית או שמיאנו, שכבר ילדו!
אלא, לעולם שמא תתעבר ושמא תמות,
10.
מסקנת סוגייתנו שיש לגרוס בברייתא "שמא תתעבר ושמא תמות" [כמו ב 9.1], ואילו הגירסא במסכת נידה היא כאפשרות שהגמרא מעלה בסעיף 9.2.
10.1
לפי התירוץ השני בסעיף 8 לעיל שהגויה שיקרה לא מתאים למסקנת סוגייתנו שאין וודאות שקטנה שמתעברת היא תמות.
10.2
וכנראה סוגייתנו היא כתירוץ הראשון שם שכל דברינו רק לגבי נשים קטנות יהודיות, אבל לגבי גויות הן כן מתעברות גם בקטנותן!
עד כאן דברים שכתבתי על מסכת נדה דף מה.
הערה: נראה שהילדה הצעירה ביותר בעולם שמתועדת שילדה בן/בת עד היום היא בסביבות גיל 8.
תגובות
