הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אמרו דבר אחד"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

כתובות לו ע"ב

מתני'. ואלו שאין להן קנס: הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד;
רבי יהודה אומר: שבויה שנפדית - הרי היא בקדושתה אע"פ שגדולה.
...
גמ'.
א"ר יוחנן: רבי יהודה ורבי דוסא אמרו דבר אחד.
רבי יהודה, הא דאמרן.
רבי דוסא, דתניא:
שבויה אוכלת בתרומה, דברי ר' דוסא,
אמר רבי דוסא: וכי מה עשה לה ערבי הלז? וכי מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה?
אמר רבה: דלמא לא היא,
עד כאן לא קאמר ר' יהודה הכא - אלא שלא יהא חוטא נשכר,
אבל התם כרבנן סבירא ליה;
אי נמי, עד כאן לא קאמר ר' דוסא התם - אלא בתרומה דרבנן,
אבל קנס דאורייתא - כרבנן סבירא ליה.

1.
במשנה יש מחלוקת בין תנא קמא ורבי יהודה.

2.
רבי יוחנן טוען שרבי יהודה במשנתנו ורבי דוסא בברייתא סוברים את אותו עיקרון ששבויה לא נחשדת שנבעלה לגוי, ולכן לאחר שחרורה היא טהורה לגמרי ואוכלת בתרומה אם נשאת לכהן או אם היא בת כהן. וכן, אם היא נאנסה על ידי יהודי יש לה קנס.

2.1
הכלל הוא, שכל מקום שנאמר בש"ס "אמרו דבר אחד" - בא ללמד שאין הלכה כמותם. לפי זה אין הלכה כרבי יהודה במשנתנו ולא כרבי דוסא בברייתא, אלא כתנא קמא במשנתנו.

2.2
אבל גם ללא כל זה היינו פוסקים כ"תנא קמא" על פי הכלל שבדרך כלל הלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו במשנה.

3.
אלא מפני שרבה חולק על רבי יוחנן ומסביר שלא ברור בכלל שרבי יהודה ורבי דוסא נוקטים בשיטה עקרונית זהה. ממילא לא שייך לומר את הביטוי "אמרו דבר אחד", וממילא הלכה כתנא קמא רק על פי הכלל השני - כבסעיף 2.2

4.
אמנם הכלל הוא - כנראה - שהלכה כרבי יוחנן נגד רבה גם בגלל שרבה אמר רק "דלמא לא היא..." וגם בגלל שבמחלוקת אישית בין רבי יוחנן ורבה הלכה כרבי יוחנן באופן עקרוני, וכל זה רק אם נאמר שכללים אלה חלים גם כאשר רבי יוחנן ורבה נחלקו בדברי תנאים אחרים ולא בסברת עצמם.

5.
רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק א הלכה י

הגיורת והשבויה והמשוחררת אם נתגיירה ונפדית ונשתחררה והיא בת שלש שנים או פחות יש לה קנס,
ואם היתה בת שלש שנים ויום אחד כשנתגיירה או כשנפדית או כשנשתחררה אין לה קנס הואיל וביאתן ביאה הרי הן כבעולות.

הרמב"ם פוסק כתנא קמא ששבויה אין לה קנס, כלומר, אם היתה שבויה והשתחררה ובא יהודי ואנסה הוא איננו חייב לשלם לה קנס כי כנראה נבעלה בזמן שבייתה. וזה כדעת תנא קמא בסוגייתנו, וכנראה שפסק גם כרבי יוחנן.