סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מתניתין דלא..."; "לאפוקי מד..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה]

כתובות ל ע"א


אמר רב חסדא: הכל מודים, בבא על הנדה שמשלם קנס;
למ"ד יש בה הויה, הא נמי יש בה הויה,
למ"ד ראויה לקיימה, הא נמי ראויה לקיימה.
ולאפוקי מדרבי נחוניא בן הקנה;
דתניא: רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין,
מה שבת - מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין, אף יום הכפורים - מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין.
מ"ט דר' נחוניא בן הקנה?
אמר אביי: נאמר +שמות כ"א+ אסון בידי אדם, ונאמר +בראשית מ"ב+ אסון בידי שמים,
מה אסון האמור בידי אדם - פטור מן התשלומין,
אף אסון האמור בידי שמים - פטור מן התשלומין.
מתקיף לה רב אדא בר אהבה:
ממאי דכי קא מזהר להו יעקב לבניה, על צינים ופחים דבידי שמים נינהו?
דלמא על אריא וגנבי דבידי אדם נינהו!
אטו יעקב אהא אזהר, אהא לא אזהר?
יעקב על כל מילי אזהר.

1.
אמנם ציטטתי את רוב הסוגיה אבל אעמוד רק על נקודה אחת - כמי ההלכה?
רבי נחוניה בן הקנה סובר שמי שחייב מיתת "כרת" דינו כמו מי שחייב "מיתת בית דין" ולא יתחייב גם בתשלום ממון [כגון בסוגייתנו - קנס של 50 שקלים לאנוסה] על פי הכלל של "קים ליה בדרבה מיניה" - ענוש אותו בעונש החמור יותר.

הגמרא דנה בהרחבה - בסוגיה לעיל - מהו טעמו של רבי נחוניה בן הקנה.

2.

לעיל בגמרא:

אמר רב חסדא: הכל מודים, בבא על הנדה שמשלם קנס;
למ"ד יש בה הויה, הא נמי יש בה הויה,
למ"ד ראויה לקיימה, הא נמי ראויה לקיימה.
ולאפוקי מדרבי נחוניא בן הקנה;
דתניא: רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין,
מה שבת - מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין, אף יום הכפורים - מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין.

לפי רבי נחוניה בן הקנה מי שבא על הנדה באונס פטור מקנס כי חייב כרת [ואעפ"י שלא חייב מיתת בית דין].
וגם משנתנו איננה כמותו כי במשנה נאמר שמי שאנס את אחותו - שחייב עליה כרת - משלם קנס.

3.

רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק א הלכה יא:

היתה בתולה זו אסורה על האונס או המפתה אם היתה מחייבי כריתות כגון אחותו ודודתו והנדה וכיוצא בהן
או שהיתה מחייבי לאוין, אם התרו בו הרי זה א לוקה ואינו משלם קנס שאין אדם לוקה ומשלם, ואם לא היתה שם התראה הואיל ואינו חייב מלקות הרי זה משלם קנס.

משמע שבחייבי כרת משלם קנס - ולא כרבי נחוניה בן הקנה.

4.
לכאורה, מתוך כך שהגמרא דנה בהרחבה בדינו של רבי נחוניה בן הקנה נראה שיש לפסוק כמותו [על פי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה" - הלכה כמותו].

5.
בכל זאת אין הלכה כמותו מפני שהגמרא משתמשת בביטוי "ולאפוקי מדרבי נחוניה בן הקנה". ביטוי זה מעיד ש"עורך הגמרא" פוסק שלא כרבי נחוניה בן הקנה.

5.1
וצריך גם לומר שהכלל הנלמד מהביטוי "לאפוקי" חזק יותר מהכלל של "מדשקיל...", כנראה, מפני שהכלל של "מדשקיל..." "נוצר" על ידי בני הישיבה בזמן הדיון בסוגיה, ואילו הביטוי ההכרעתי של "לאפוקי" "נוצר" על ידי עורכי הגמרא הסופיים!

6.
ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קנז מביא שאלה מדוע לא נאמר כאן הביטוי "מתניתין דלא כרבי נחוניה בן הקנה", ומסביר שהביטוי "לאפוקי..." בסוגייתנו מוסב על כמה דינים נוספים בסוגיה לעיל.

7.
בקשר לביטוי "לאפוקי", ראה מה שכתבתי על מסכת ראש השנה דף ט עמוד א על פי תוס' שם.

8.

וכן יש לי להוסיף הסבר: בסוגייתנו הכוונה היא שמשנתנו לא כללה מקרים [חייב כרת] שלפי רבי נחוניה בן הקנה פטור בהם מתשלום קנס, ולכן כוונת הביטוי "לאפוקי" היא כפשוטה, "להוציא מהרשימה שמתאימה לשיטת רבי נחוניה בן הקנה!
לפי זה מיושבת השאלה בסעיף 6 לעיל.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר