הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מוחלפת השיטה" גם במשנה?
כתובות כד ע"א
ת"ר: אני כהן וחברי כהן - נאמן להאכילו בתרומה, ואינו נאמן להשיאו אשה - עד שיהו ג',
שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה;
רבי יהודה אומר: אף אינו נאמן להאכילו בתרומה - עד שיהו שלשה,
שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה.
למימרא, דרבי יהודה חייש לגומלין, ורבנן לא חיישי לגומלין,
והא איפכא שמעינן להו!
דתנן: החמרין שנכנסו לעיר, ואמר אחד מהן שלי חדש ושל חברי ישן,
שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן - אינו נאמן,
רבי יהודה אומר: נאמן!
אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מוחלפת השיטה.
אביי אמר: לעולם לא תיפוך, בדמאי הקילו, רוב עמי הארץ מעשרין הן.
נעמוד רק על נקודה אחת:
אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מוחלפת השיטה.
אביי אמר: לעולם לא תיפוך, בדמאי הקילו, רוב עמי הארץ מעשרין הן.
1.
הגמרא הקשתה על סתירה בין ברייתא בסוגייתנו למשנה במסכת דמאי.
2.
רב אדא בר אהבה בשם רב מיישב על ידי הקביעה "מוחלפת השיטה". מסבירים הפרשנים [ראה "שוטנשטיין", הערה 17] שמדובר על החלפת שיטת "תנא קמא" עם שיטת רבי יהודה בברייתא.
3.
מדוע יש להעדיף "לתקן" בברייתא?
4.
בברייתא יותר "קל" לשנות גירסא מאשר במשנה! ההנחה היא שמשניות היו יותר מדוייקות ויותר ידועות לאמוראים, ולכן דייקו יותר במסירתם מה שאין כן בברייתות [ואמנם, ל"תוספתא" יש משקל כלמשנה] לעומת ברייתות שיתכן ונפלו בהם שיבושים.
5.
ב"שוטנשטיין", שם, מפנה אל תוס':
וראה תוספות מסכת כתובות דף עח עמוד ב:
תני מוכרת ונותנת וקיים - זו היא גירסת הקונטרס ופירש תני במתני'
וקשה לרבינו יצחק בן רבינו מאיר דאדרבה היה לו להגיה הברייתא מקמי מתני'
בפשטות, משמעות המושג "תני" הוא שינוי גירסא, ולכן מקשה תוס' על רש"י שעדיף לתקן גירסא בברייתא מאשר במשנה.
5.1
אלא שתוס' לא מסביר מדוע יש הבדל לעניין זה בין משנה לברייתא [ראה הערתנו לעיל בסעיף 4]
5.2.
תוס' מסביר מבחינה עניינית את המשמעויות בסוגיה לעובדה שמשנים/מתקנים את הגירסא במשנה או אם משנים/מתקנים את הגירסא בברייתא.
ועוד דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתני' הוי ר"ג כב"ש דלב"ה אפי' באירוסין לא תמכור לכתחילה.
ועוד כי היכי דפריך בסמוך לרב פפא ור' חנינא בן עקביא כב"ש טפי ה"ל למיפרך לרב זביד דלדידיה ליכא לשנויי לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דאם ר' חנינא בן עקביא ור"י שניהם לא שנו פלוגתא דב"ש וב"ה אם כן מי שנאה
5.3
תוס' מביא תיקוני גירסא שונים או במשנה או בברייתא:
ונראה דגרסינן תני אם מכרה ונתנה קיים ומגיה הברייתא
ורבינו חננאל גריס במתני' מוכרת ונותנת ובברייתא אם מכרה ונתנה ומשני רב זביד תני אם מכרה כו'
ומגיה מתניתין מקמי ברייתא כדי שלא להעמיד ר"ג כב"ש ובתר הכי פריך לרב פפא דלא מגיה מתניתין ור"י כב"ש ולא גרסינן רבי חנינא בן עקביא כב"ש
ולגירסא זו לא גרסינן בברייתא דלעיל אף זו לא תמכור דהא מתני' קתני מוכרת לכתחילה ולרב פפא דלא מגיה מתני' תיקשי ומיהו קשה קצת דהיכי משני דלר"י לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה הא משמע מתני' דר"י שנה פלוגתא דב"ש וב"ה דעלייהו קאי.
6.
הערה: נדמה, שיש כמה אופנים של "תיקון גירסא":
6.1
תיקון "היסטורי" - מכח סברא שכך צריך להיות, והגירסא הנוכחית הינה משובשת, ולמרות זאת ה"עורך" של המשנה/הברייתא/הגמרא השאיר את הגירסא ה"ישנה".
6.2
תיקון "היסטורי" - מכח עדות היסטורית שכך צריך לגרוס. וגם לפי זה ה"עורך" של המשנה/הברייתא/הגמרא השאיר את הגירסא ה"ישנה" בדומה לכלל של "ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה".
6.3
תיקון הגירסא מכח סברא עקב קושיה וכד'. התיקון מלמד כאילו התנא [או התנאים] "טעה".
6.4
תיקון הגירסא מעיד שידוע [מבחינה היסטורית או מכח סברא] שאותו תנא חזר בו [והחליף את דעתו, וכך גם לגבי "מוחלפת השיטה" - לגבי שני תנאים].
6.5
לפי התוס' לעיל שטוען שיש להעדיף תיקון גירסא בברייתא על פני תיקון גירסא במשנה הרי שמתאים לתיקון גירסא מסוג 6.1 או 6.2 לעיל, כי לפי 6.3 ו-6.4 אין משמעות להבדל בין משנה לברייתא כי, למשל, תנא יכול לחזור בו גם ממה שאמר במשנה!
6.6
לפי תוס' שמביא אפשרות שמתקנים גירסא לפי סברא ולפי מידת ההתאמה של דברי כל תנא [לדברי עצמו או לכללי הלכה שונים] בפני עצמו - והדבר תקף גם לגבי משנה ולא רק לגבי ברייתא - הרי שמתאים לאופנים 6.3 ו-6.4.
7.
אביי בסוגייתנו מיישב את שיטת רבי יהודה גם בלי הקביעה של "מוחלפת השיטה". השאלה היא האם אביי חולק באופן עקרוני על האפשרות לבצע "מוחלפת השיטה"?
8.
ובכלל קצת קשה מדוע אביי צריך לחלוק על האמורא "רב" שהיה בדור הראשון.
9.
ויש לומר, שאביי מבין ש"רב" הסביר לפי "מוחלפת השיטה" מכיוון שהיה מוכרח לכך לפי הסברנו לעיל בסעיף 6.3 וחלק מ 6.4.
10.
והנה יש לומר דבר חדש ומיוחד ["חידוש" ונראה לי ש"חידוש" גדול מדי ולא מוכח כל צרכו]:
בסוגייתנו מובא: "אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מוחלפת השיטה". אולי הכוונה היא שרב אדא בר אהבה שמע בבית המדרש את קושיית הגמרא [או שהוא זה ששאל אותה] ושאל את רבו - "רב"! ו"רב" ענה לו. ומכיוון שרב היה בדור הראשון והיה תלמידו של "רבי" הוא ידע כנראה את הגירסא האמיתית, ולכן אמר "מוחלפת השיטה", ומתאים מאד להסברנו לעיל בסעיף 6.1 או 6.2. ובאמת דברינו אלה מתאימים גם אם נאמר ש"מוחלפת השיטה" היא לגבי משנה!
10.1
לפי הנ"ל אולי ניתן לומר שכך היא המשמעות של הביטוי "אמר רב... אמר רב...", שהתלמיד שאל את רבו בעניין המדובר! וזה מתאים רק כשהניסוח כולל רק פעם אחת את הביטוי "אמר רב... אמר רב..." וכשמדובר בתלמיד ורבו.
אבל כאשר הניסוח כולל שניים או שלושה חכמים ויותר ["אמר רב... אמר רב... אמר רב..."] הרי שמתאים רק למשמעות הרגילה, שחכם אחד [בדרך כלל תלמיד] אמר בשם חכם אחר [רבו], ונועד להדגיש את העברת המסורת של אותו דין.
10.2
בהמשך לחידוש לעיל בסעיף 10 אודות "רב" ניתן אולי להסביר באופן מיוחד את משמעות הביטוי בש"ס של "רב תנא הוא ופליג", שהכוונה היא ש"רב" חולק על המסורת המובאת במשנה [ואולי גם בברייתא שעברה אצל רבותיו של "רב"] - וכפי ששמע מ"רבי"!
10.3
הערה: למעשה חידשנו כאן שני דברים:
א. משמעות נוספת לביטוי "אמר רב... אמר רב..."
ב. ייחודו של האמורא "רב".
