סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מה בין בית דינו של רב אשי לרב אשי?

כתובות כב ע"א


א"ר זירא: הא מלתא מרבי אבא שמיע לי, ואי לאו רבי אבא דמן עכו שכחתה:
ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם, צריכין למיכתב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי.
אמר רב נחמן בר יצחק: ואי כתב ביה שטרא דנן נפק לקדמנא בי דינא, תו לא צריך.
ודלמא בית דין חצוף הוא! וכדשמואל, דאמר שמואל: שנים שדנו - דיניהם דין, אלא שנקרא ב"ד חצוף!
דכתיב ביה בי דינא דרבנא אשי.
ודלמא רבנן דבי רב אשי!
כדשמואל סבירא להו,
דכתיב ביה ואמר לנא רבנא אשי.

1.
בסוגיה זו מוכח שיש הבדל בין "רבנן דבי רב אשי" לרב אשי עצמו. אם "רבנן דבי רב אשי" היו תלמידי בית מדרשו - ניחא, אבל אם הם היו חברי בית דינו של רב אשי קשה לומר שנחלקו על רב אשי עצמו.

2.
מובא ב"שדי חמד", ו, עמוד 2636, שהתוס' יו"ט כתב שרבנן דבי רב אשי היו "בתראי" נגד רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, וגם "מארי דגמרא" טפי, ואנו הוכחנו שהיו בדור אחד, וגם רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע היו גדולים בחכמה ובמנין יותר מרבנן דרב אשי והלכה כמותם דחדש בחוץ לארץ דרבנן וספיקו מותר.

3.
רש"י מסכת כתובות דף כב עמוד א:

בי דינא דרבנא אשי - אורחא דמילתא נקט שהוא היה ראש ישיבה במתא מחסיא בימי רב נחמן בר יצחק דהוא מרא דשמעתא דודאי בי דינא דרב אשי לא עבדין בתרין.

מרש"י מוכח ש"רבנן דבי רב אשי" היו בית דינו של רב אשי!

ואמר לנא רבנא אשי - לאזדקוקי ליה ולקיומי דכיון דרב אשי גופיה הזקיקן איהו ודאי לתלתא אמר
ויש מפרשין ואמר לנא רבנא אשי תלתא נינהו ולא נהירא לי דאי רב אשי חד מנהון מאי ואמר לנא דכתבי ביה.

4.
מוכח מסוגייתנו שיש מעמד מיוחד לכל ראש בית דין כמו המעמד שיש לרב אשי ביחס לבית דינו - שבסוגייתנו הוא ודאי קיים את פסק ההלכה שלא כשמואל.

5.
ואולי דווקא כאן יש עניין מיוחד, כי רב אשי מלבד היותו ראש בית הדין - שכלל את רבנן דבי רב אשי - היה גם "עורך הגמרא" והוא זה שפסק שלא כשמואל!

6.
במקרים אחרים נראה לומר שדווקא לחברי בית הדין יש כח יותר מאשר לראש בית הדין. למשל, ראינו שבמשנה כש"רבי" חולק על חכמים אין הלכה כמותו. והנה, יש לומר שחברי בית דינו של רבי הם אלה שקבעו כמה כללי פסיקה במשניות וגם את הכלל שאין הלכה כרבי נגד חכמים=רבים. ולמרות זאת "רבי" לא נמנע מלשבץ את דעתו שלו במשנה יחד עם דעת החולקים עליו כאשר הוא עצמו ידע כבר שאין הלכה כמותו! הרי לפנינו, ש"עורך המשנה" לא פוסק כעצמו ואילו - בדרך כלל - רב אשי "עורך הגמרא" כן פוסק כעצמו, אם כי לעתים ההלכה כרבינא כי גם הוא היה עורך הגמרא.

7.
סוגיה מקבילה במסכת סנהדרין דף ל:

בגמרא:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כט עמוד ב

ההיא אודיתא דהוה כתב ביה, דוכרן פיתגמי וכל לישני דבי דינא, ולא הוה כתב בה במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי. סבר רבינא למימר: היינו דריש לקיש. אמר ליה רב נתן בר אמי, הכי אמרינן משמיה דרבא: כל כי האי גוונא - חיישינן לבית דין טועין.
אמר רב נחמן בר יצחק: אי כתב בה בי דינא - תו לא צריך. –
ודילמא בית דין חצוף הוא, דאמר שמואל: שנים שדנו - דיניהן דין, אלא שנקראו בית דין חצוף! –
דכתב ביה בי דינא דרבנא אשי. –
ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו? –
דכתיב בו, (ואמרנא ליה לרבנא אשי) ואמר לן רבנא אשי.

8.
רש"י מסכת סנהדרין דף ל עמוד א:

בי דינא - הכל יודעין שאין שנים קרוים בית דין.
בי דינא דרבנא אשי - דאינהו ודאי ידעי שאין בית דין קרויין בשנים.
ואמר לן רבנא אשי - לכתוב כך, דכיון דהוא היה שם מסתמא לא צוה לפחות משלשה לכתוב,
והאי דנקט רב אשי - לפי שבית דינו היה ראש בימי רבינא ושניהם סידרו גמרא של תלמוד בבלי
כדאמרינן התם בהשוכר את הפועלים /בבא מציעא/ (פו, א) רב אשי ורבינא סוף הוראה,
ובימיו נאמרו דברים הללו והוקבעו בגמרא.

9.
הסבר:
הגמרא אומרת שבית דינו של רב אשי בוודאי ידע את הדין שצריכים שלושה לדון ולהיקרא "בית דין", ושנים שדנו נקרא בי"ד חצוף, ולא יתכן שבית דין חשוב כמו זה של רב אשי ייקרא "חצוף".

ורש"י מוסיף, "ובימיו נאמרו דברים הללו". כוונתו לדיון סביב דברי רבינא.

בכל זאת, לא ברור מדוע רש"י מוסיף את המשפט: "רב אשי" ורבינא סוף הוראה....והוקבעו בגמרא", הרי פעמים רבות מובאים בגמרא דברי רב אשי ורבינא מבלי שרש"י מציין את המשפט הנ"ל.

אולי אפשר לומר: בסוגייתנו מדובר על כך שלא יתכן שבית דינו של רב אשי יפסקו "בטעות" כמו שמואל. הנחה זו, מסביר רש"י, מפני שרב אשי ורבינא היו סוף הוראה והם סידרו את הגמרא בודאי ידעו את ההלכה.

10.
דברינו בסעיף 9 מתאימים לדברינו לעיל בסעיפים 5-6!

11.
רמב"ם הלכות עדות פרק ו הלכה ו:

שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם צריכין לכתוב במושב שלשה היינו והאחד איננו, ה שמא יאמר הרואה בית דין בשנים קיימוהו, אפילו היה כתוב בו בבית דין יאמר שמא דמו ששנים בית דין הם, ואם יש בו משמע שהיו שלשה אינו צריך.

ראה בפרשני הרמב"ם שמדבר כשאי אפשר לטעות שהיו רק שני דיינים!



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר