רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן?
כתובות יד ע"ב - טו ע"א
"אמר ליה רבא לרב נחמן: רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן? אי כרבן גמליאל, אפילו ברוב פסולין נמי מכשר! אי כרבי יהושע, אפילו ברוב כשרים נמי פסיל! אמר ליה, הכי אמר רב יהודה אמר רב: בקרונות של ציפורי היה מעשה... והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרין עוברת לשם".
קשה, הכיצד יתכן שההיתר של רבי יוחנן בן נורי יהיה כרבן גמליאל? והלא דברי רבן גמליאל איירי בברי: "איש פלוני וכהן הוא" (דף יג ע"א), והכשיר דוקא משום טענת הברי: "עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם - אלא בברי ושמא" (דף טז ע"א), "לרבן גמליאל, אלים ליה ברי - דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר" (דף יד ע"א). ואילו רבי יוחנן בן נורי איירי בפשטות בשמא, שכן מדובר בתינוקת, בנאנסה, ובקרונות – כלומר בארחי ופרחי מזדמנים!
אלא שכך פירוש שאלת רבא: רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן? אי כרבן גמליאל – שהוא המכשיר, ונעמיד בדוחק באופן שרבן גמליאל מכשיר כלומר בברי, אם כן אין צורך ברוב כשרים שכן רבן גמליאל אפילו ברוב פסולין נמי מכשר! ואי כרבי יהושע שאוסר תמיד, אי נמי באופן שרבן גמליאל מודה לו, כגון בשמא – אפילו ברוב כשרים נמי פסיל! ותשובת רב נחמן היא שאכן למאן דפוסל, או באופן הפסול לכולי עלמא – גם ברוב כשרים פסול. ואילו רבי יוחנן בן נורי מתיר משום דאיירי בתרי רובי.
ולכאורה קשה, תשובת רב נחמן היא שההיתר הוא משום דאיכא תרי רובי, מכאן שבסתמא הולד שתוקי, ולפי צדדי שאלת רבא היינו כרבי יהושע, וכדברי רש"י. לפי זה קשיא הילכתא אהילכתא, מצד אחד אמר רב יהודה אמר שמואל שהלכה כרבן גמליאל (דף יג ע"א; יד ע"א). ומצד שני הלכה כרבי יוסי שהביא את דברי רבי יוחנן בן נורי, והיינו כרבי יהושע!
אלא שאדרבה, רב יהודה אמר שמואל פסק להקל כרבן גמליאל רק בדיעבד, ואילו רבי יוחנן בן נורי אמר: (דף טו ע"א) "תינשא לכהונה" כלומר אפילו לכתחילה, וכדי לינשא לכתחילה נחוצים תרי רובי.
ועוד שכדלעיל, דברי רבי יוחנן בן נורי הם אמנם אליבא דרבי יהושע, אך בכלל זה גם טוענת שמא, שבזה מודה רבן גמליאל לרבי יהושע.
