סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב ירון בן-דוד
בארות יצחק

 

שבע ברכות

כתובות ז ע"ב - ח ע"א

 

הפעם ברצוני לעסוק בנושא המוכר לכולנו, אם כי לא כולנו מתעכבים על הבנתו ועל פרטים קטנים שבו, והוא נושא שבע הברכות. מקור הברכות הללו הוא מימי התנאים, ונראה שהם נתקנו קרוב מאוד לחורבן. כך אומרת הגמרא:
 

1. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ז, ב – ח, א

ת"ר: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב יהודה: והוא, שבאו פנים חדשות. מאי מברך? אמר רב יהודה: בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו; ויוצר האדם; ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד, ברוך אתה ה' יוצר האדם; שוש תשיש ותגל העקרה, בקבוץ בניה לתוכה בשמחה, ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה; שמח תשמח ריעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה; ברוך אתה ה' אמ"ה, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, בא"י משמח חתן עם הכלה.
לוי איקלע לבי רבי בהלוליה דר"ש בריה, בריך חמש. רב אסי איקלע לבי רב אשי בהלוליה דמר בריה, בריך שית. לימא בהא קמיפלגי, דמ"ס: חדא יצירה הואי, ומ"ס: שתי יצירות הואי! לא, דכ"ע - חדא יצירה הואי, מ"ס: בתר מחשבה אזלינן, ומ"ס: בתר מעשה אזלינן; כי הא דרב יהודה רמי, כתיב: "ויברא א-לוקים את האדם בצלמו", וכתיב: "זכר ונקבה בראם", הא כיצד? בתחלה עלה במחשבה לבראות שנים, ולבסוף נברא אחד.
רב אשי איקלע לבי רב כהנא, יומא קמא בריך כולהו; מכאן ואילך, אי איכא פנים חדשות - בריך כולהו, ואי לא - אפושי שמחה בעלמא הוא, מברך שהשמחה במעונו ואשר ברא.


נתחיל בביטוי 'אשר יצר את האדם בצלמו'. משפט זה ניתן להבין בשתי אפשרויות: בצלמו של האדם או בצלמו של הקב"ה. הרשב"א הבין שהמלים 'אשר יצר את האדם בצלמו' עוסקות בצלם א-לוקים, ואילו המלים 'בצלם דמות תבניתו' עוסקות בצלם האדם:
 

2. רשב"א (ר' שלמה בן אדרת, המאה ה-13, ספרד), שם

גירסת הספרים 'אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו'. פירוש: בצלמו, שהוא צלם דמות תבניתו של אדם. כי לגבי הקב"ה אומר צלם שהוא לשון הראוי להאמר על צורה בלא גוף ועל דבר שאין רשות לעין לתפוס ולראות, ועל האדם שהוא גוף אומר לשון תבנית שאינו נאמר לעולם אלא על דבר שאינו רוחני כדכתיב תבנית כל רומש באדמה.

הערה מעניינת ניתן להוסיף מפרשת השבוע, על הביטוי 'שמח תשמח רעים האהובים'. נאמר בפרשתנו:
 

3. שמות פרק כא, פסוק לה

וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת-הַמֵּת יֶחֱצוּן.

המלה "רֵעֵהוּ" יכולה, לכאורה, להתפרש בשתי אפשרויות: רעהו של האיש או רעהו של השור. הראב"ע מביא פירוש של אחד הקראים, ועוקץ אותו:
 

4. ראב"ע (ר' אברהם אבן עזרא, המאה ה-12, ספרד) שמות פרק כא פסוק לה

וכי יגף. אמר בן זוטא, כי רעהו - תואר לשור. ולא ראה, כי שור איש סמוך הוא, וכן הוא: שור רעהו. ואין לשור ריע רק בן זוטא לבדו.

רעות היא דבר שנמצא רק אצל בני אדם. אמנם יש בעלי חיים ששומרים על זוגיות לאורך שנים ואפילו לכל ימי חייהם, אבל אין ביניהם רעות. כשאנחנו קוראים לחתן ולכלה 'רעים אהובים' אנחנו אומרים שיש ביניהם קשר אנושי ורגשי עמוק, וזו הברכה היפה ביותר שאפשר לומר לזוג.

כעת נעיין בדברי רש"י. רש"י דן בשאלה מדוע יש ברכות הפותחות ומסיימות בברוך, ויש כאלה שלא. התשובה שלו היא ששתי הברכות הראשונות של שבע הברכות אינן עוסקות בחתן וכלה, ולכן לברכה השלישית אין דין של ברכה הסמוכה לחברתה.

לעניין זה יש השלכות רבות גם מבחינה הלכתית. כגון: מה קורה אם אדם התבלבל בסדר של הברכות או ששכח ברכה אחת משבע הברכות ונזכר רק אחרי החופה? והאם אפשר לפצל את שבע הברכות לאנשים שונים כפי שנהוג בחתונות רבות? מתברר שלכתחילה עדיף לא לעשות זאת, ובכך החתונות של הזוגות החילוניים, שבהן הרב מברך את כל שבע הברכות הן עדיפות מהחתונות של הדתיים שבהן מכבדים אנשים שונים בכל אחד מהברכות, כפי שנראה להלן:
 

5. תוספות כתובות ח, א ד"ה שהכל ברא לכבודו

שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם - פותחת בברוך אע"פ שכל אחת סמוכה לחבירתה כיון דקצרות הן אם לא היה פותח בברוך היה נראה הכל ברכה אחת וכן אשר יצר אם לא היה פותח בברוך היה נראה שהיתה מתחלת מברוך יוצר האדם אשר יצר אבל שוש תשיש שהיא אחר ברכה ארוכה אין צריך לפתוח בברוך ואשר ברא פותחת בברוך לפי שמברכים אותה בפני עצמה כשאין פנים חדשות כדפירש בקונטרס ועל שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם פי' בקונטרס טעם אחר ור"ח פירש דיוצר האדם פותחת בברוך לפי שיש שלא היו אומרים אותה כדאמר בסמוך

בכל מקרה, ברור שהסיבה שהברכות האחרות אינן פותחות בברוך היא בגלל מיקומן של הברכות בין ברכות אחרות. מה הדין אם הברכות הללו לא יהיו בסמוך לברכות אחרות? הדבר הזה מובא בשו"ת הרמב"ם:
 

6. שו"ת הרמב"ם סימן רפח

...ומפני זה היו גדולי החכמים בערינו מברכין תחלה על כוס אחד ברכת אירוסין וטועם כדי שלא תהא ברכה לבטלה ונותן לה קידושין מיד ומביאין כוס אחר ומברך עליו שבע ברכות. וזה שראינו במצרים שמארס ואח"כ מברך ברכת אירוסין ונישואין על כוס אחד ודאי טעות הוא מהם וברכה לבטלה היא שהם מברכים על המצוה אחר עשייתה ואין ראוי לעשות כן ולא לנהוג במנהג זה. וכלה בלא חופה אסורה לבעלה מדרבנן וזה שאמרו כנדה לחזק הדבר בלבד. ומי שנשא ולא בירך חוזר ומברך שבע ברכות אפילו לאחר זמן הרבה.

ה'באר היטב' למד מהדברים האלה שאפשר גם לשנות את הסדר של הברכות:
 

7. באר היטב (ר' יהודה אשכנזי, המאה ה-18, פולין) אבן העזר סימן סב ס"ק א

ומחוייב לעמוד כל העומדים שם על רגליהם בשעת ברכת שבע ברכות. ברכת חתנים אין להם סדר, ומי שחיסר אחת מהנה מברך אותה כשזוכר.

ואמנם, בהתאם לאמור לעיל יש הבדל בין שתי הברכות הראשונות (שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם), שאותן אפשר לברך גם ללא כוס בכלל, לבין שאר הברכות, שאם שכחו אותם צריך לברך אותם עם כוס יין. וכך כתב בספר 'שובע שמחות' לרב דבליצקי. ובכל מקרה לא מברכים אם עבר זמן רב מהחופה.

אך האם ניתן לעשות כן לכתחילה ולחלק את הברכות לאנשים שונים? כותב הרב עובדיה יוסף כך:
 

8. שו"ת יביע אומר (הרב עובדיה יוסף זצ"ל) חלק ה - אה"ע סימן יב

בדבר מה שנוהגים לחלק אמירת שבע ברכות, הן בחופה, הן בברכת המזון בשבעת ימי המשתה, שכל ת"ח מהקרואים מברך אחת או שתים, והבאתי ראיה להקל עפ"ד מרן הכסף משנה (פ"א מה' ק"ש ה"ח), אהא דתנן, א"ל הממונה ברכו ברכה אחת, ובברכות (יא:) מאי היא, אהבת עולם, שאין סדר ברכות מעכבות. והקשה מרן, דכיון דקי"ל כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, וברכה הסמוכה לחברתה אין בפתיחתה שם ומלכות, וא"כ כשאומרה בלא סמוכה לחבירתה היאך יצא, וצ"ל שכיון שכשהיא סמוכה לחבירתה חשיבא כמו שיש בה שם ומלכות, כשאומרה בפני עצמה ג"כ חשיבה כאילו יש בה שם ומלכות. ע"כ. והבאנו סיוע לזה ממ"ש ר' יונה פ"ק דברכות: וא"ת כיון שאינו אומר ברכת מעריב ערבים הו"ל ברכה שאינה סמוכה לחבירתה וצריך לפתוח בה בברוך, וי"ל שמכיון שבמקומה היא סמוכה לחבירתה אין לחוש עכשיו כשאומרה על ק"ש אפי' אינו פותח בה בברוך, וכיו"ב מצינו בתפלת הדרך שאינה פותחת בברוך וחותם בה בא"י שומע תפלה, מפני שכיון דבתפלת שמונה עשרה ברכת שומע תפלה סמוכה לחבירתה, אע"פ שעכשיו אינה סמוכה לחבירתה לא חיישינן להכי. ע"כ. ומינה דה"ה לשבע ברכות אע"פ שיש בהן שאינם פותחות בברוך רשאי אחד מהקרואים לברך אותה, אע"פ שלא נתכוון כלל בברכה שלפניה הפותחת בברוך.
...וגם הלום ראיתי אחרי רואי בספר זכר צדיקים לברכה, תולדות גדולי ישראל באיטליא, מאת הרה"ג ר' חננאל ניפי ז"ל (בעמוד קנט), שכתב: ויש בידי פסק מאת הגאון כמהר"ר יצחק ברכיה קנטון, שהיה מו"צ בעיר טורינו, (ומובא בשו"ת שמש צדקה חיו"ד סי' יב), שהשיב להרה"ג הרש"א מהזקנים בקסאלי להליץ על איזה קהלות שמחלקים ברכות הנישואין לחמשה או ששה אנשים, אך הרש"א חלק עליו, ובקש ממנו להסכים עמו לבטל המנהג. ע"כ. ולפי האמור העיקר כדברי הגאון ר' יצחק ברכיה הנ"ל. גם הלום מצאתי בשו"ת חסד יהושע מה"ת (סי' ג), שנשאל בזה, והעיד שכן פשט המנהג באמריקא כמעט בכל החופות, לחלק השבע ברכות לכמה אנשים, כדי לכבד בהן רבנים ואנשים חשובים, וגדול כבוד הבריות, והביא מהש"ע א"ח (סי' קצד ס"ג) ועוד, ובסו"ד כתב שמצא בשלחן העזר בשם עצי ארזים שמותר לעשות כן, ומ"מ כתב שבברכות הסמוכות לחברותיהן ישמעו המברכים גם ברכות הקודמות ויצאו מדין שומע כעונה. ע"ש. אולם בהרבה מקרים הרבנים נקראים במפתיע לברך ברכת שוש תשיש או שמח תשמח, ויש להם ע"מ שיסמוכו. וכבר הבאתי בספרי יביע אומר ח"ד דברי גאוני דורינו שהעלו ג"כ בכחא דהיתרא. ופוק חזי מאי עמא דבר. והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם...
ומ"מ צריך להודיע מראש את כל המוזמנים לברך, כדי שיתקרבו למקום החופה, בכדי שלא יהיה הפסק בשהיה בין הברכות, מפני דוחק המקום והצטופפות הקהל סמוך לחופה וביני ביני עד שמתקרב הבא לברך שוהים זמן מה שלא לצורך והו"ל הפסק.


גם הרב ולדנברג הסיק שאפשר לכתחילה לחלק את הברכות לאנשים שונים:
 

9. ציץ אליעזר (הרב אליעזר יהודה ולדינברג, המאה ה-20, ירושלים) חלק ו סימן ב אות ה

ועפ"י דברי הכסף משנה הנ"ל וכפי ההסבר שהסברנו דבברכה שהוקבעה וסודרה כברכה הסמוכה לחברתה כבר הוקבע עליה שם ברכה גם כשנאמרת בפני עצמה. יש ליישב עפי"ז המנהג שנתפשט בכמה מקומות בברכת חתנים לחלק את השבע ברכות לשבעה אנשים מיוחדים, והיה תמוה הדבר בעיני על הפיצול הזה שיוצא שמי שקורא ברכת שמח תשמח או שוש תשיש קורא אותה לבדה בלי פתיחתה ומבלי סמוכה לחברתה, ושמעתי אח"כ גם לכמה גדולים שפקפקו על כך, וכן כשהודפס כעת מחדש הטור או"ח ע"י הוצאת אל המקורות ראיתי שגם הגאון הגרצ"פ פרנק שליט"א הגאב"ד דפעיה"ק דן על כך בחידושיו הר צבי שבסוף הספר לסי' ס' ודעתו שאין לחלק את שבע ברכות ולחלקם לשבעה אנשים נפרדים ע"ש.
אבל לפי הנ"ל יש מקום לקיים המנהג ועכ"פ לא לקהות בהנוהגים כן, והיינו מפני שמכיון שנסדרו מתחילה כסמוכה לחברתה כבר הוקבעו עליהם שם ברכה גם בלי סמיכות. ואף דשם רק בדיעבד יצא כמבואר מלשון הרמב"ם והשו"ע שם, היינו מפני דשם משנה הסדר ומקדים ברכה שניה לראשונה, אבל בכאן שאינו משנה כלל אלא דמכבד בקריאתו לאנשים נפרדים בלבד י"ל דשפיר מותר לעשות כן אפילו לכתחילה.


בספר 'שובע שמחות' לרב דבליצקי כתב שלכתחילה עדיף לחלק את שבע הברכות לארבעה אנשים באופן הזה: (1) בורא פרי הגפן ושהכל ברא לכבודו. (2) יוצר האדם. (3) אשר יצר את האדם בצלמו, שוש תשיש ושמח תשמח. (4) אשר ברא.

לעניין ברכת שבע הברכות של ברכת המזון אנחנו מכירים את הערבוב שעושים בסוף ברכת המזון כשמעבירים את היין מכוס אחת לכוס השניה ולהיפך, אבל לא כולם מבינים מה קורה שם, ופעמים רבות כתוצאה מכך עושים בדיוק הפוך ממה שצריך. נסביר את העניין: בעצם יש כאן שתי ברכות שמצריכות כוס, כפי שאומר הריטב"א:
 

10. ריטב"א (ר' יום טוב אלאשבילי, המאה ה-13, ספרד), כתובות ז, ב

ונהגו כל העולם כי כשמברכין ברכת חתנים בסעודה שמסדרין אותן על כוס של ברכת המזון עצמו, אבל במסכת סופרים מפורש שמברכים ברכת המזון על כוס אחד ואחר כך מביאין לו כוס אחר ואומר עליו ברכת חתנים לפי שאין אומרין שתי קדושות על כוס אחד, וה"נ אמרינן בפרק ערבי פסחים (ק"ב א') למי שהיה אוכל ע"ש וקדש עליו היום כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קדושת היום, ומפרש טעמא לפי שאין אומרים שתי ברכות על כוס אחד לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ופרכינן עלה מיקנה"ז ופרקינן דלא דמי דקדושא ואבדלתא חדא מילתא היא וברכת המזון וקדושא תרי מילי נינהו, והכי נמי איכא למימר דברכת המזון וברכת חתנים תרי מילי נינהו, וכן כתב בעל העיטור ז"ל, וכן הדבר נראה אלא שלא נהגו כן, ויש לתת טעם למנהג דלא דמי ברכת המזון וברכת חתנים לברכת המזון וקדוש, דכיון שהמזון בא לאחר סעודה והיא הגורמת וברכת חתנים בא גם כן על הסעודה והיא הגורמת כחדא מילתא חשיבי, אלא שקשה הדבר לדחות מה שכתוב במסכת סופרים, ושמעתי שיש מקום בצרפת ובאשכנז שעושין כמסכת סופרים, ולפי מנהגינו יש מרבותינו בעלי התוספות ז"ל אומרים שאין לומר בפה"ג אלא לאחר גמר ברכת חתנים דבכל ברכת המזון בפה"ג בסופה, ואחרים כתבו וזהו העיקר כי סמוך לברכת המזון אומר בפה"ג כדינו ומסדר עליו ברכת חתנים ובפה"ג עולה לו לכאן ולכאן, ולא חשיב ברכת חתנים הפסקה לברכת הנהנין כיון דכולהו מעין הכוס והוה ליה כיקנה"ז, וזה ודאי עיקר לפי המנהג שסבורים דברכת המזון וברכת חתנים חדא מילתא היא כיקנה"ז, אבל הדבר צ"ע.

מה שאנחנו נוהגים לעשות הוא לברך את ברכת המזון על כוס אחת, אבל אז לחכות ולברך את שש הברכות על הכוס השניה. אח"כ המזמן מברך 'בורא פרי הגפן' על הכוס של ברכת המזון ושותה קצת. אחרי שהוא שתה, היין שבכוסו פגום, וצריך לתקנו. ניתן לתקן אותו ע"י מזיגת יין לתוכו מתוך הכוס של שבע הברכות, ובכך מרויחים שני דברים – גם ערבוב של יין ברהמ"ז עם יין שבע הברכות, וגם תיקון הכוס הפגום. אח"כ צריך להחזיר מאותו כוס בחזרה לכוס של שבע הברכות כדי שגם בכוס השני תהיה תערובת של שני היינות.

מי שעושה הפוך, ומוזג מהכוס שהוא שתה ממנה אל תוך הכוס של שבע הברכות, פגם בכך גם את הכוס השניה, ועכשיו יש למזוג יין חדש אל שתי הכוסות ולהחזיר קצת יין מהכוס של שבע הברכות אל הכוס של ברכת המזון, כדי שגם בה יהיה יין משתי הברכות.

נושא מעניין שנידון בפוסקים המאוחרים הוא האם אשה יכולה לברך אחת משבע הברכות שבחופה. הפוסקים פסקו שאין לעשות כן, אבל נחלקו בהסברים לכך. שלוש דעות הובאו בספר 'במראה הבזק', ואח"כ הובאה תשובה מפורטת של הרב גולדברג שהסביר מדוע הוא אוסר זאת גם מן הדין וגם משיקולים של רוח ההלכה:
 

11. שו"ת במראה הבזק (הרב זלמן נחמיה גולדברג, ירושלים) חלק ה עמוד 225

בנדון השאלה אם אשה יכולה לברך ברכת שבע ברכות הנני בזה לכתוב מה שנראה לענ"ד.
...ויש לומר שיש חילוק בין ברכת חתנים וברכת הזימון לקריאת התורה. שקריאת התורה אין חיוב לקרות כל הפרשה, תדע שמבואר במגילה דף כט, ב שמנהג ארץ ישראל לגמור התורה בשלוש שנים, וע"כ שתקנת משה רבנו לא היתה אלא ששבעה קרואים יקראו כל אחד לא פחות משלושה פסוקים, ולכן אין הקורא בתורה בא להוציא השומעים, שהרי אין חיוב על הקריאה של הפרשה אלא החיוב לקרות. ולכן, אם היה בציבור שבעה שקראו נתקיימה התקנה. ולכן גם אשה וקטן שקראו נתקיים התקנה, ולכן אשה עולה למניין שבעה ויכולה לברך דאין מוציאה אחרים בברכה, משא"כ ברכת החתנים שכל האוכלים בסעודת חתן חייבין לברך ברכת חתנים...
והעולה מכל מה שנתבאר שאין לאשה לברך שבע ברכות. אפילו ברכת אשר ברא ואפילו שיש מנין ומברכים כל השבע ברכות אין לאשה לברך ברכת אשר ברא. וכן בכל אחת מהברכות שמברכין תחת החופה לא תברך מכיון שהברכות זה להוציא את החתן...
אמנם כל מה שנתבאר זה ללמוד ולדעת מעיקר הדין, אבל בזמננו שכל רצונם לחדש דברים לפי דרכי הגויים שבארה"ב חלילה לילך בדרכם ולחקות את האפיקורסים. וכבר כתב בספר מלמד להועיל להגאון רד"צ הופמן זצ"ל שהעושה דבר לחקות את האפיקורסים עובר על 'בחוקותיהם לא תלכו' והדבר מסוכן לדת ישראל, והמתבונן בדרכי הרפורמים הראשונים יראה שעיקר מטרתם להידמות לגויים, ולכן בכל מקום שידם משגת הזיזו את הבימה לעמוד בצד ולא באמצע כדי להידמות לגויים, וכן הכניסו עוגב לבית הכנסת כדי להידמות לגויים ומנהגם, ולעשות חופות בבית הכנסת הכל לחקות את הגויים, לכן מוטל עלינו להסביר לנשים שיבינו שאין הרפורמים דואגין לכבודן...
ואסיים בסיפור מפורסם מה'בית הלוי' שראה בפורים לאחר התפילה עשיר אחד שהוציא גמרא מארון הספרים וישב ללמוד בבית הכנסת ולא מיהר לביתו. אמר לו ה'בית הלוי'': בזה אתה מתחייב בנפשך. תמה העשיר ואמר: רבינו, בגלל לימוד תורה אני מתחייב בנפשי? ענה לו הגאון: אתה הרי יודע חוקי הקיסר שיש לו חילות שונים. מה דינו של חייל שבורח מפלוגתו ועובר לפלוגה אחרת? הרי לפי החוק מתחייב בנפשו! וכן הדבר בחיל הקב"ה. יש חיילים שתפקידם ללמוד תורה, ויש חיילים שתפקידם ליתן צדקה, ובעיקר בפורים, שכל הפושט יד נותנים לו. ואם אתה לא הולך לביתך בפורים כדי לחלק צדקה ואתה יושב ולומד, הרי ברחת מחיל שלך לחיל אחר. וכן בנידון דידן יש לומר לנשים שאננות הרבה מצוות ומעשים טובים שמוטל על הנשים והלוואי שיקיימו בהידור ויש עוד דברים הרבה שבהם מהללים את האשה...



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר