דיוק וחידוש ברש"י

מסכת כתובות דף ט

עמוד א

רש"י ד"ה האומר פתח פתוח מצאתי. וטענת דמים אין לו כגון שהיא ממשפחת דורקטי שאין להם דם בתולים כדלקמן (דף י:) או שנאבדה ממנו מפה ולא ידע אם היה דם אם לאו אבל זאת ברורה לו שפתח פתוח מצא: 

עמוד ב

רש"י ד"ה לא דקא טעין טענת דמים. לעולם אימא לך בדבר שאינו יכול לבררו אינו נאמן להפסיד כתובתה ודיוקא דמתני' דדייקינן הא בגליל מצי טעין דטעין טענת דמים וכגון שהיו להם שושבינים שמשמשו אותן ולא נעשית אונאה בדבר ולא ראה ואיבד וטענה ברורה היא:

בעמוד א' רש"י פותח בהסבר מדוע טענת דמים אין לו כגון שהיא ממשפחת דורקטי וכפי שמובא בגמרא בדף י ע"ב שלא היה להן הן דם נידות והן דם בתולים ולמרות זה לשכיח העמיד רש"י בראשונה באופן זה, ואח"כ כתב רש"י שנאבד מפה, אבל בעמוד ב' כשמסביר רש"י את האופן שטוען טענת דמים שיש את השושבינין שמוכיחים שאין עליהם דם, ורש"י שולל את האפשרות שמדובר באופן שנאבד ומדובר בטענה שאינה ברורה, וכאן רש"י לא ראה צורך בדרך השלילה לומר וגם אינה ממשפחת דורקטי, כי הרי הסיפור כפי שמופיע בגמרא היה עם רבן גמליאל הזקן רבן גמליאל דיבנה שנמצאת ביהודה ולא בגליל ובפשטות גם משפחת דורקטי גרה באותו אזור ב"יהודה" וכאן אנחנו מדברים בטוען טענת דמים ב"גליל".

עוד אפשר להוסיף מדוע רש"י נקט בראשונה את הדבר הדחוק יותר כגון שהיא ממשפחת דורקטי, שבכך נבין את החילוק בין טענת בתולין שבמשנה לטענת פתח פתוח, כי הרוצה לטעון טענת בתולין ברורה ואמיתית מביא עמו את השושבינין ולא תולה הטענה בהרגשתו "פתח פתוח מצאתי" אלא מבסס טענתו על השושבינין ומאחר והיא ממשפחת דורקטי אין יכול להביא השושבינין ורק בהרגשתו תליא מילתא, וממילא רק באופן זה טענת פתח פתוח קרובה לטענת בתולין משא"כ כשאבדו השושבינין הרי טענתו גרועה, ובכך אפשר ליישב גם המעשה בדף י ע"א ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה פתח פתוח מצאתי אמר ליה רב נחמן אסבוהו כופרי מברכתא חביטא ליה ואם הדין כנאמר במשנתינו בפתיחת המסכתא בתולה נישאת ליום הרביע כדי שיוכל להשכים לבי"ד לטענת בתולין מדוע רב נחמן כך מזלזל בו ואומר שיתנו לו מכות, אלא שהמשנה מדברת על מי שיש בידו טענת בתולין הנסמכת בשושבינין באופן זה שנאסרת עליו חיישינן לאיקורי דעתיא.