דיוק וחידוש ברש"י
כתובות דף ז
עמוד ב
רש"י רש"י ד"ה בגדתאה. עיר שבבבל ושמה בגדת בפסק סדרו של רב שרירא גאון היא נזכרת:
בארבע מקומות בש"ס רש"י פירש את המילה בגדתא אף שמופיע יותר פעמים, ובכל המקומות משנה בלשונו ואלו הן:
בברכות דף נד ע"א
בגדתאה. שם עירו בגדד היא עיר החשובה שבבבל משחרבה בבל:
ביבמות דף סז ע"א
בגדתאה. בעל אגדה ל''א שם מקום שהוא בבבל ששמו בגדד:
כאן ובדף י ע"ב
בגדתאה. דמן בגדת:
ונראה שבכל מקום היה סיבה לרש"י לפרש עם שינויים לפי אותה מסכתא
בברכות:
במאמר קודם בגמרא הוזכר נפילת חומות יריחו, וכן נפילת האמוריים , על כן הזכיר את נפילת בבל , ונציין שבמקום זה לא אמר רב חנא שום דין אלא מסופר שביקר את החולה שהבריא ובירך ברכת הגומל, וכפי שנראה בהמשך את המשמעות של כך,
ביבמות:
בעל אגדה רש"י אינו מתכוון בדווקא שהינו מומחה באגדתא , וכעין מה שהוזכר בסוכה נ"ב ע"ב על רב חנא בר ביזנא וברש"י אמר רב ששת בהדי חנא באגדתא למה לי. מה לי אצלו בהגדה בקי הוא בהגדה ממני ולא אוכל לו: דלכאורה אינו אותו רב חנא שכאן כפי שנראה מסדר הדורות (ויש שרצו לומר שרש"י טעה)
אלא רש"י מתכוין שהוא בעל אגדתא הספציפית הזאת להגיד דבר בפני עשרה שכן הוא בסיפור בברכות גבי ברכת הגומל שהיו איתו עשרה ובכך רש"י מיישב מדוע נאמר לו שיביא עשרה, שהרי זה דבר תמוה מאוד שלא מצינו במקומות אחרים שרצו לומר דין וביקשו עשרה בשביל פרסום הדין אלא כשאמרו בפני רב חנא וכן בכתובות הוזכר בי עשרה וכן בזבחים צב אייתי בי עשרה, ואולי כוונת רש"י בעל אַגֻדָה שהיה הולך עם אגודת אנשים לצידו,
ובמסכתינו שמפרש רש"י פעמיים בהפרש של 3 דפים דבר שלא אופייני בדרך כלל לרש"י על פירוש מילה אלא שברצונו לרמוז משהוא לחדד הפשט (וכמו שרואים שיש עוד מקומות בש"ס רב חנא בגדתאה ולא פירש כלום)
כאן ובדף ז:
היות ובכתובות עסקינן ובכתובה צריך לכתוב שם העיר במדויק הביא רש"י גם סמך לשם העיר שהיא עיר חשובה שבבל שנקראת "בגדת" וכך שמה גם מופיע בפסק סידורו של רב שרירא גאון כפי שרש"י מציין (ובהחלט ברור שבגדת ובגדד הם אותו מקום אלא ששמם השתנה בזמן מסוים וכאן בכתובות כתב רש"י בגדת ולא בגדד כפי שכתב בברכות וביבמות,)
וגם נקט בכתובות "בגדת" מפני מה שרצה לומר בדף י וכפי שיוסבר בהמשך,
בדף י ע"ב
המימרא של רב חנא היא הסבר על המילה אלמנה = על שם מנה שמקבלת בכתובתה, וכך הוא דורש את האותיות "אלמנה" וכן שמו בגדתא = דמן בגדת (בגדד היה נקרא בגדדאה או בגדדי כמו בבל בבלאה), ומשא"כ במימרותיו הבאים באותו דף אינו דורש את האותיות וכפי שרש"י עצמו מציין בד"ה מטר. ולא מאותיות דריש הכי אלא לפום סברא:
