הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ

כתובות ה ע"א

 
"דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ - כתיב: (ישעיהו מח, יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: (שמות טו, יז) מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ".

בית המקדש האמור בגמרא שנבנה בשתי ידים הוא בית המקדש השלישי, כך פירש רש"י על החומש: (שמות טו, יז) "חביב בית המקדש, שהעולם נברא ביד אחת שנאמר (ישעיה מט) אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים. ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו".

קשה, הכיצד מכנה בר קפרא את בנין המקדש בשם "מעשה צדיקים"? והלא מפורש בכתוב: פָּעַלְתָּ ה' – ה' הוא הפועל, וידיו הן המכוננות את המקדש!
ומהי משמעות התיאור שהבריאה נעשית ביד אחת והמקדש בשתים?

אלא שאין כוונת בר קפרא לשלול שבנין המקדש מעשה ה' הוא. פירוש הדברים שבבריאה עסק ה' לבדו, וזהו ביד אחת; ואילו בנין המקדש נעשה גם בכח סייעתא דשמיא וגם באמצעות הצדיקים, וזהו בשתי ידים.
דומה לזה אמרו בכמה מקומות: "(ויקרא א, ז) וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ - אף על פי שהאש יורד מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט".
על פי דברים אלו מיושבת הסתירה כביכול בין המקורות שבית המקדש יבנה בידי שמים, לבין המקורות שיבנה בידי אדם.


מקורות שבית המקדש יבנה בידי שמים:
מדרש תהילים מזמור צ
"ויהי נועם ה' אלהינו עלינו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, לשעבר על ידי שנבנה בית המקדש על ידי בשר ודם, לפיכך חרב וסילקתי שכינתי. אבל לעתיד לבוא אני אבנה אותו ומשרה שכינתי בתוכו ואינו חרב לעולם".
כעין זה במדרש תהילים גם במזמור לא.

תנחומא פרשת כי תשא סימן יג
"אמר הקב"ה בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה, ולעתיד אני אבנה את בהמ"ק ותהיה מוקפת בחומת אש שנאמר (זכריה ב) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש".

מדרש פטירת משה רבינו ע"ה (אוצר המדרשים, בית המדרש חדר ו' נוסחא ב)
"וכאשר ראה יעקב ירושלם אחת בארץ ואחת בשמים אמר כי אין זה אשר בארץ כלום שנאמר אין זה כי אם בית, אין זה בית שיעמוד לבני לדורי דורות כי אם אותו בית אלהים שהוא בונה בידיו, ואם אתה אומר הקב"ה יבנה לו ביהמ"ק בשמים בידיו, כך בידיו יבנה אותו בארץ שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך".

מדרש מעשה דניאל ע"ה (אוצר המדרשים)
"תחת ירושלם החרבה יוריד ירושלם הבנויה משמים... הוא ישוב ויבנה את מקדש ה' ".

רש"י מסכת סוכה דף מא ע"א
"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך".

רש"י מסכת ראש השנה דף ל ע"א
"בנין העתיד לבא בידי שמים הוא".

רש"י ירמיהו לא, ג
"עוד אבנך ונבנית - בניינים שנים היו לך על ידי אדם לכך חרבו, עוד אבנך אני בעצמי בנין שלישי ונבנית לעולם תעדי תתקשטי".


מקורות שבית המקדש יבנה בידי אדם:
אליהו רבה פרק ל, יא (איש שלום פרשה כח ד"ה אשר אדירים)
"כביכול אין בית המקדש נבנה ביד[י] אדם אלא בידו (של הקב"ה) בלבד, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך".

בראשית רבה פרשה צז, ח; ילקוט שמעוני פרשת ויחי רמז קנט
"ומלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש".

ויקרא רבה ט, ו; במדבר רבה וילנא יג, ב; שיר השירים רבה ד, א, טז
"לכשיתעורר המלך המשיח שנתון בצפון יבוא ויבנה את בית המקדש שנתון בדרום".

מדרש תפלת רבי שמעון בן יוחאי באוצר המדרשים
"וְיִצְמַח להם משיח בן יוסף ויעלה אותם לירושלם ויבנה בית המקדש... אם לא זכו משיח בן אפרים בא ואם זכו יבוא משיח בן דוד".

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש".

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ד
"ואם יעמוד מלך מבית דוד... אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי".

רש"י יחזקאל פרק מג, יא
"וישמרו - ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".
לשון הפסוק כולו: וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם.

רש"י יחזקאל פרק מה, א
"[וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה תָּרִימוּ] תרומה לה' - לבנות בית המקדש הזה בו".

רש"י מסכת סוכה דף נב ע"ב
"חרשים - אומנים, משיחים שניהם (משיח בן דויד ומשיח בן יוסף) חרשים לבנין בית המקדש".


הכיצד נעשה שילוב הבנין בידי שמים ובידי אדם?
קיימות ג' אפשרויות:
א. בידי שמים ובידי אדם יחד.
ב. קודם בידי אדם ואחר כך השלמה בידי שמים.
ג. קודם בידי שמים ואחר כך השלמה בידי אדם.

א. בידי שמים ובידי אדם יחד.
כך כתב הגר"א באדרת אליהו דברים פרק א, י:
"והוא גם כן מחבר שמים וארץ כמו שאמרו (כתובות ה.) גדולים מעשה צדיקים יותר משמים וארץ שנאמר (ישעיה מח, יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ובמקדש נאמר (שמות טו, יז) מקדש ה' כוננו ידיך. פירוש, שהכל מה שכוננו, ידיך, שנראה היה שהיו הם עושים ולא היו עושין כלל, כמו שנאמר בארון וכן בבית המקדש (מלכים א ו, ז) אבן שלמה מסע נבנה, שהם מרימים את האבן אבל לא היו המה מרימים אלא שנתן ה' יתברך כח והרים את ידם, וזהו שאמר ידיך כוננו אותם".

ב. קודם בידי אדם ואחר כך השלמה בידי שמים.
כך כתב הרב שלמה קלוגער בפרושו לתפילה יריעות שלמה (נדפס בסידור בית יעקב לרבי יעקב עמדין ע' 256)
בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ.
"והנה לכאורה הוא כפול לשון, ובפרט מה שאמר "בני ביתך כבתחילה" הרי לא יהיה כבתחילה רק יהיה של אש. וגם מה שאמר "וכונן מקדשך" הוי ליה לומר וכונן אותו כבתחילה. אך נראה דכאן מרמז מה שכתב התוספות יום טוב במסכת מעשר שני דתחילה יהיה נבנה הבית המקדש על ידי מלכות ואחר כך יהיה בנין שלו יתברך באש. ולכך מדויק זה היטב בנוסח התפלה. דתחילה אנו מבקשים - בנה ביתך כבתחלה - על ידי אדם, ואחר כך - וכונן מקדשך - שיהיה על ידך יתברך על מכונו. והראנו בבנינו ודו"ק ואתי שפיר".

ומבואר במדרשים שכך היה במשכן. וככתוב: (מיכה ז, טו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.
מדרש תנחומא פקודי פרק יא
"כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבא שכינה ותשרה בו והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו. מה עשו הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן ומה אתם יושבין העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו וכשהן חושבין להעמידו הוא נופל... אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו. אמר ליה עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימותו שנאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן... מיד ברכם שנאמר ויברך אותם משה מה ברכה ברכן רבותינו אמרו ה' אלהי אבותיכם וגו' רבי מאיר אומר יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם והם אמרו ויהי נועם ה' וגו' ".
ענין אותה ברכה שברך משה שהוזכרה בכל המדרשים: (תהלים צ, יז) וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. שיהא נועם ה' עלינו מצד אחד, על מעשה ידינו דוקא, מצד שני.

שמות רבה פרשה נב, ד
"כמה חכמים היו שם ובאו להם אצל משה ולא היו יכולין להקימו... שעשו את המשכן ולא היו יודעין ליישבו... כיון שראה משה אותם מיד שרתה עליו רוה"ק והקימו. ולא תאמר משה העמידו אלא המשכן נעשו בו נסים ועמד מעצמו שנאמר הוקם המשכן... כשהוקם המשכן במעשה נסים עמד".

דומה לזה אמרו בשיר השירים רבה פרשה ה, ב: "קול דודי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו".

ג. קודם בידי שמים ואחר כך השלמה בידי אדם.
כך כתב בספר חידושי מהרי"ל דיסקין (נולד ל"ב שנים אחר הרב שלמה קלוגער) על התורה (סוף פרשת בהעלותך) וכך פירש את לשון התפילה: בנה ביתך כבתחלה, וכונן מקדשך על מכונו, והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו".
"וצריך להבין, מהו הכוונה בתקונו, מה תיקון יהיה צריך. וגם שאל אדמו''ר זצ''ל, כאשר ידוע כי בנין בית הבחירה הוא אחת ממצות עשה, כמבואר בספר המצות להרמב''ם ז''ל מצוה כ'... ואם כן יתבטל לנו מצות עשה של בנין בית המקדש, ותקשה למ''ד אין מצות בטילות לעתיד לבוא. ואפילו למ''ד מצות בטילות - תקשה כי למה יתבטל, הא מכל מקום כל מה שנוכל לקיים אז בוודאי מה טוב, ולכל הפחות הוי כאינו מצווה ועושה, ואם כן למה יתבטל לנו הך מצות עשה.
אלא, דלטובתם של ישראל ישאיר הקב''ה בהבנין איזה דברים קטנים לתקן... כמו למשל מזבח שנפגם פסול, וכן במנורה אם יחסר איזה כפתור, ויתן לנו הקב''ה רשות לתקן ולגמור הדבר על יד'י בני אדם למטה, ויקרא עבור זאת על שם ישראל, כי על ידי המעשה שלהם התכשר אשר ראױ לעבודה, ובזה יתקיים בנין בית הבחירה, כמו שמצינו גם בבריאה - הניח הקב''ה כל הדברים שיתוקן גמר התיקון ע''י אדם, וכדאיתא במדרש התורמוס צריך תיקון, כן גם באדם נשאר מצות מילה שיגמור בידי אדם וכו'... וזהו הבקשה בתפילה: והראנו בבנינו, שתראנו בהמ''ק בנוי שיבא מן השמים בנױ, ואם תקשה, הלא יחסר לנו מצוה, על זה בקשתנו: ושמחנו בתיקונו, היינו שתשאיר לנו מעט לתקן, כמו שכתבנו, ױהיה לנו חלק בהבנין שתקננו, כמו מצוה שלימה, כי בלאו מעשה ידינו אי אפשר להקריב ולעבוד עבודה".