הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא"
כתובות ד ע"א
דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא:
ל"ש אלא שלא בעל, אבל בעל - אשתו ישנה עמו. והא הכא דבבעל עסקינן, וקתני: הוא ישן בין האנשים והיא
קשה:
1.
מה הקשר בין "דרש" להסבר הברייתא. מדוע לא נאמר פשוט יותר "אמר רב יוסף..."
2. רב יוסף בנו של רבא אמר "משמיה דרבא", כלומר, בן אמר "משמיה" אביו. משמע שלא שמע מאביו באופן ישיר!
3.
ההערה הנ"ל היא בהנחה ש"רבא" שמוזכר כאן הוא אותו אחד, וממילא רב יוסף היה בנו של "רבא" הידוע [חברו של אביי]. [ראה ב"דקדוקי סופרים" גירסאות שונות]
4.
ב"עדי נוסח" - בר אילן - מופיע:
א.
"דרש רב יוסף בריה דרבא ור' משמיה דרבא".
יש כאן שני חכמים בשם "רבא" במרחק של שנים זה מזה. כנראה שה"רבא" הראשון כאן הוא מאוחר מאד.
ב.
"דרש רב יוסף משמיה דרבא".
לפי זה לא מדובר בהכרח ברב יוסף שהיה בנו של רבא הידוע.
5.
אם לא נתייחס לסעיף 4 לעיל ראה מה שכתבתי במסכת מנחות דף לג:
בגמרא:
דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא: העמיק לה טפח - פסולה. לימא מסייעא ליה: הניחה בפצין או...
הגמרא מביאה דין בשמו של רבא. את הדין אומר בנו של רבא "רב יוסף בריה דרבא". ב"דקדוקי סופרים" מביא גירסא שמשמיטה את המילים "משמיה דרבא", ויוצא שאת הדין בסוגייתנו אומר בעצמו - רב יוסף בנו של רבא.
6.
ושם המשכתי:
אין ספק שהגירסא בדפוס בסוגייתנו [וכן בסוגייתנו - מסכת כתובות דף ד] היא בעייתית מפני שאם היה כתוב "רב יוסף בריה דרבא אמר רבא" - ניחא. מקובל שחכם אומר דבר משמו של אביו.
אולם הביטוי "משמיה דרבא" הוא בעייתי. כי מקובל שהביטוי "משמיה" פירוש הדבר, שהאמורא המאוחר לא שמע ישירות מפי החכם המוקדם ואף לא היה בדורו, וזה לא הגיוני כשמדובר באב ובנו.
7.
ונראה שניתן ליישב גם את גירסת הדפוס בסוגייתנו. הביטוי "אמר רב... אמר רב..." מתאים למימרא, שהחכם המוקדם אמר מעצמו. בסוגייתנו הניסוח הוא "דרש רב יוסף...". הביטוי "דרש" [כשלא מוזכר פסוק בכלל] ניתן לפרשו כמסורת עתיקה שהועברה מדור לדור. לפי זה, למרות שרב יוסף היה בנו של רבא, הגמרא מנסחת "משמיה דרבא" – לא דברי רבא עצמו אלא דברים שרבא עצמו קיבל במסורת.
8.
ואולי עוד אפשר לומר: אם נסבור שהביטוי "משמיה" מלמד רק ששמע ממנו, אפילו באופן ישיר, אלא שלא סובר כמותו, ואילו כשכתוב "אמר רב... אמר רב..." הכוונה שסובר כמותו. רק קשה שבן חכם יחלוק על אביו החכם!
9.
ואולי אפשר להסביר באופן שונה ומשמעותי. הביטוי "אמר רב... אמר רב..." אומר רק תלמיד מובהק. ואילו "אמר רב... משמיה ד..." אומר תלמיד שאיננו תלמיד מובהק, אפילו אם שמע ממנו ישירות. וצריך לומר שאף בנו של החכם יתכן שלא היה תלמידו המובהק של אביו.
10.
הביטוי "דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא" - 2 מופעים בש"ס. יש עוד מספר מועט של מופעים בשם חכמים אחרים.
