הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תלי תניא בדלא תניא
כתובות ב ע"א
גמ'. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי?
לפי ששנינו: הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה,
יכול הגיע זמן באחד בשבת יהא מעלה לה מזונות?
לכך שנינו: בתולה נשאת ליום הרביעי.
אמר רב יוסף:
מריה דאברהם! תלי תניא בדלא תניא?
הי תניא והי לא תניא?
הא תניא והא תניא!
אלא, תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא?
אלא אי איתמר הכי איתמר,
אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה אמרו בתולה נשאת...
מבנה הסוגיה:
1.
רב יוסף בשם רב יהודה בשם שמואל מוסיף הסבר למשנה:
גמ'. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי?
לפי ששנינו: הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה,
יכול הגיע זמן באחד בשבת יהא מעלה לה מזונות?
לכך שנינו: בתולה נשאת ליום הרביעי.
האם יש משמעות מיוחדת לכך שנאמר בגמרא שאמורא [רב יוסף] אומר בשם רבו [רב יהודה] שאומר בשם רבו - שמואל - 3 דורות? בדרך כלל אין לזה משמעות מיוחדת.
נראה שכוונת הגמרא לומר שהסבר המשנה כאן הועבר במסורת אישית וישירה במשך 3 דורות כדי להדגיש עד כמה הסבר זה הוא בסיסי ומקובל.
2.
אמר רב יוסף:
רב יוסף מקשה על שמואל. מקשים [ראה ב"שוטנשטיין"] הרי רב יוסף אמר בשם שמואל וכיצד הוא מקשה עליו? מכאן מוכח שחכם שמצטט את דברי רבו לא בהכרח הוא מסכים איתו!
רש"י מסכת כתובות דף ב עמוד א:
"מריה דאברהם כו' - תמה על דברי רבו ואמר מריה דאברהם מה זה היה לשמואל לומר כן ועוד שחלה רב יוסף ושכח תלמודו ותוהה על דבריו הראשונים."
רב יוסף שכח את מה שאמר הוא עצמו בשם שמואל.
אולי לפי רש"י מובן מדוע לא כתוב "מתקיף רב יוסף" אלא רק לשון פשוטה של "אמר" - היגד בעלמא!
2.1
הקושיה:
מריה דאברהם! תלי תניא בדלא תניא?
רש"י מסכת כתובות דף ב עמוד א:
תלי תניא בדלא תניא - תולה טעם משנה שנויה במשנה שאינה שנויה.
השאלה-קושיה על שמואל היא שהוא מסביר את משנתנו לפי משנה שלא קיימת!
2.2
הי תניא והי לא תניא?
הא תניא והא תניא!
הגמרא מקשה על רב יוסף עצמו: הרי מדובר בשתי משניות שונות ושתיהן קיימת - "שנויה".
בסוגייתנו משמע ש"תניא" יכול להיות מכוון למשנה! ["תניא"-"תנן"]
2.3
לכאורה קשה, מה היתה הכוונה בסעיף הקודם, וכי לא ידע ששתיהן משניות. אלא יש לומר שבתחילה חשבה הגמרא שמשנתנו - שהיא המשנה הראשונה במסכת כתובות - היא משנה "יסודית", ואילו המשנה השניה - שהיא בפרק חמישי של מסכת כתובות - היא פחות "יסודית". ולא יתכן שמשנה "צדדית" תסביר משנה "יסודית".
2.4
אלא כך היא קושיית רב יוסף [הגמרא מסבירה את דבריו או שמא הוא עצמו כך מסביר]:
אלא, תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא?
הקושיה היא על כך ששמואל מביא משנה שאין בה נימוק כהסבר למשנה [משנתנו] שיש בה נימוק.
הפרשנים דנים במשמעות דברי הגמרא.
2.5
לפי מסקנת הגמרא יוצא, שנדחה ההסבר בסעיף 2.3 והמשמעות היא, שאין הבחנה - מבחינת חשיבות - בין משנה למשנה אחרת [אולי מלבד משניות מסויימות כמו במסכת עדויות]
3.
הביטוי " תלי תניא בדלא תניא" – 3 מופעים בש"ס. בכולם שואל זאת רב יוסף! במקום אחד מוזכרים אותם שמות חכמים כמו בסוגייתנו, בתחילה "אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל", ואחר כך "אמר רב יהודה אמר שמואל"
4.
אלא אי איתמר הכי איתמר...
הגמרא מביאה גירסא אחרת בדברי שמואל. יתכן שכאשר דברי שמואל הובאו על ידי תלמיד [רב יוסף] של תלמיד [רב יהודה] של שמואל יתכן שנפלו שיבושים במסירת דברי שמואל. אולי שמואל הסביר כמה הסברים שונים וכל תלמיד החליט על פי דעתו מהו ההסבר הסופי של שמואל.
הסבר זה איננו חולק על ההסבר הראשון, אלא הוא "טוב" יותר אחרי שהיה קשה על ההסבר הראשון.
לפי זה מיושבים דברינו בסעיף 1. מה שהסברנו כאן מתאים בעיקר כשמדובר במסורת של 3 דורות!
שהרי אחרי המשפט של "אלא אי איתמר הכי איתמר" מובא "אמר רב יהודה אמר שמואל..." ומשום מה הושמט "אמר רב יוסף"!
4.1
תוספות מסכת כתובות דף ב עמוד א:
אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר יהודה אמר שמואל - ולא גרסינן רב יוסף דהא רב יוסף גופיה קאמר אלא אי איתמר
בדבריו יש תשובה להערתנו בסוף ההערה הקודמת. כלומר, הביטוי "אלא אי איתמר הכי איתמר" לא נאמר על ידי עורך הגמרא [או על ידי עורך הסוגיה].
5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרסג:
... ולפעמים היה התלמיד טועה בשיקול דעתו ולא היה מכוין בשמועתו שפיר משום דרביה טעמא אחרינא הוה ליה ...
והיינו טעמא דגם במימרי דאמרי התלמידים בשם רבם אשכחן בכולה ש"ס דזימנין מקשו עלייהו עד דמסקו עלה ואמרי אלא אי איתמר הכי איתמר וזה תמצא בפרק המצניע דף צ"ב א' ובפרק כל הכלים דף קכ"ד ב' וביומא דף כ"ז ב' ובריש כתובות דף ב' א' ובפי"ג דמנחות דף ק"ח ב' וכן בפרק בהמה המקשה דף ע"ד ב' ובתמורה דף ב' ב' ...
האמנם האמת יורה דרכו דאף היכא דלא אמרוה מכללא ובפירושא איתאמרא ניהלייהו עכ"ז רבים וגדולים לפעמים היו טועים בקבלתם והוו אמרי השמועה הפך מכוונת רבם
... שמעינן מכל זה שפיר דלפעמים היו טועים בין באחלופי גברא בין בעיקר השמועה...
לפי דבריו מובן מדוע רב יוסף הקשה על מה שהוא עצמו אמר בשם שמואל. כי כנראה דבריו הראשונים היו "טעות", ולכן נאמר "אלא אי איתמר הכי איתמר" - להעמיד את הגירסא הנכונה של מסירת הדברים.
