הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תנא... בית שמאי... בית הלל"
יבמות קכב ע"א
מתני'. מעידין לאור הנר ולאור הלבנה, ומשיאין על פי בת קול.
מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר: איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת, הלכו ולא מצאו שם אדם, והשיאו את אשתו.
ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר: אני איש פלוני בן איש פלוני, נשכני נחש והרי אני מת, והלכו ולא הכירוהו, והלכו והשיאו את אשתו.
גמ'. אמר רבה בר שמואל:
תנא, בית שמאי אומרים: אין משיאין על פי בת קול, וב"ה אומרים: משיאין על פי בת קול. מאי קמ"ל? מתני' היא! הא קמ"ל, דאי משתכחת סתמא דאין משיאין - בית שמאי היא.
מבנה הסוגיה:
לא נעסוק בתוכן עצמו אלא במשמעות של מחלוקת:
1.
מתני'. מעידין לאור הנר ולאור הלבנה, ומשיאין על פי בת קול.
מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר: איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת, הלכו ולא מצאו שם אדם, והשיאו את אשתו.
ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר: אני איש פלוני בן איש פלוני, נשכני נחש והרי אני מת, והלכו ולא הכירוהו, והלכו והשיאו את אשתו.
במשנה פשוט ש"משיאין על פי בת קול".
הערה: הפרשנים דנים האם מדובר כאן בבת קול מן השמים או במשהו כמו "הד".
2.
רבה בר שמואל מצטט ברייתא:
גמ'. אמר רבה בר שמואל:
תנא, בית שמאי אומרים: אין משיאין על פי בת קול, וב"ה אומרים: משיאין על פי בת קול.
בברייתא יש מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל אם אמנם משיאין על פי בת קול.
2.1
לפי הנ"ל יוצא, שמשנתנו היא כדעת בית הלל בברייתא.
3.
מאי קמ"ל? מתני' היא!
נראה, ששאלת הגמרא היא מה מלמדת הברייתא הרי ברור שהדין הוא כמו במשנתנו שמתאימה לדעת בית הלל בברייתא.
3.1
רש"י מסכת יבמות דף קכב עמוד א:
"מאי קמ"ל - רבה בר שמואל דלבית הלל משיאין וניעבד כותייהו סתם מתני' נמי הכי אמרה וממילא הלכתא היא כסתם משנה."
מרש"י משמע ששאלת הגמרא היא כך: משנתנו היא "סתם משנה" ולכן הלכה כמותה על פי הכלל "הלכה כסתם משנה".
לפיכך הברייתא לא מוסיפה לנו חידוש דין, שהרי גם בברייתא יש לפסוק כבית הלל לפי הכלל שהלכה כבית הלל.
3.2
קצת קשה: הרי פעמים רבות בש"ס תנאים שונים דברו באותו עניין וגם ניתן ללמוד מהי ההלכה מכמה מקורות שונים ומה הבעיה בזה?
3.3
לכן נראה שהגמרא מקשה על רבה בר שמואל שאמר "תנא..." שמשתמע מכך שהוא בא לפסוק הלכה! ועל כך מקשה הגמרא, שלא היה צריך להביא ברייתא כי בין כך היינו פוסקים כ"סתם משנה" שמשיאין על פי בת קול.
לפי זה למדנו שמשמעות הביטוי "תנא" כשמובא על ידי אמורא היא שהאמורא בא לפסוק!
4.
עונה הגמרא:
הא קמ"ל, דאי משתכחת סתמא דאין משיאין - בית שמאי היא.
האמורא בסוגייתנו בא לומר שהלכה כ"סתם משנה" - משנתנו, ואם תימצא משנה אחרת שהיא גם "סתם משנה" שבה יאמר שאין משיאין על פי בת קול נדע שאותה משנה היא כבית שמאי. ומכיון שתהיה סתירה בין שתי "סתם משנה" ההלכה תהיה כדעת בית הלל בברייתא.
במילים אחרות, הברייתא באה להיות כעין "כתוב שלישי" שיכריע ביניהם - בין שתי משניות שהן "סתם משנה".
4.1
רש"י:
"בית שמאי היא - ואין הלכה כאותו סתם"
מדבריו משמע שלא תהיה הלכה כאותה "סתם משנה" בגלל שהיא מזוהה עם בית שמאי. זאת אומרת לא כדברינו שהברייתא באה להכריע, אלא שהברייתא באה לזהות מי הוא בעל ה"סתם משנה"!
4.2
הקושי הגדול הוא שאין באמת משנה כזאת שהיא סתם משנה שסוברת כבית שמאי בברייתא שאין משיאין על פי בת קול!
5.
הערה ["חידוש"]: לולא רש"י אפשר לומר שהאמורא בסוגייתנו בא לומר - "תנא" - שיש ברייתא שהיא קדמה - מבחינה היסטורית - למשנתנו, ו"רבי" פסק כבית הלל בברייתא ועל כן שיבץ את דעתם במשנתנו בניסוח של "סתם משנה" - כדי שתהיה הלכה כמותה!
6.
הערה ["חידוש"]: ניתן היה לומר שההגדרה בסוגייתנו היא של "סתם ואחר כך מחלוקת", כלומר, משנתנו היא "סתם" ובברייתא יש מחלוקת, והכלל הוא ש"סתם ואחר כך מחלוקת" אין הלכה כסתם, ואז היינו פוסקים כבית שמאי! אלא שבאמת כשמדובר במשנה ובברייתא לא תופס הכלל של "סתם משנה", ולא של "סתם ואחר כך מחלוקת" כי למשנה תמיד יש עדיפות על פני ברייתא!
6.1
אבל זה לא מה שמשתמע מלשון הגמרא בתרוץ! וכנראה בגלל הכלל של "בית שמאי במקום בית הללל - אינה משנה"
7.
רבי עקיבא איגר מפנה לתוס' הבא:
תוספות מסכת עירובין דף יז עמוד ב:
אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים - לא שייך כאן להקשות וכי טעמא דב"ש אתא לאשמועינן דקמ"ל דאי משכחת תנא דאמר אין מאכילין לא תיחוש לה דב"ש הוא וכה"ג אמרי' בפרק בתרא דיבמות דף קכב.).
נראה שגם כאן תוס' אומר זאת על הביטוי "תנא" - וכהסברנו לעיל בסעיף 3.3
