טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

דשומשמנא גברא, כורסיה בי חרתא רמו לה – נמלת הקציר

"אביי אמר: דשומשמנא גברא, כורסיה בי חרתא רמו לה. רב פפא אמר: דנפצא גברא, תיקרי בסיפי בבא ותיתיב. רב אשי אומר: דקולסא גברא, לא בעיא טלפחי לקידרא" (יבמות, קיח ע"ב).

פירוש: אַבַּיֵי אָמַר: יש פתגם עממי אחר, שהיו אומרים: דְשׁוּמְשְׁמָנָא גַּבְרָא, כּוּרְסֵיה בֵּי חָרָתָא רְמוּ לָהּ [זו שבעלה קטן כנמלה, שמים לה כיסא בין השָׂרוֹת], כלומר, היא מרוצה ומתגאה בזה שיש לה בעל כלשהו. רַב פַּפָּא אָמַר פתגם אחר: דְּנַפְצָא גַּבְרָא תִּיקְרֵי בְּסֵיפֵי בָּבָא וְתֵיתִיב [זו שבעלה הוא מנפץ צמר, שמלאכתו נחשבת לבזויה, תזמין עצמה לסף הפתח ותשב שם] להראות לכּל שהיא אשה נשואה. רַב אַשִׁי אוֹמֵר פתגם זה: דְּקוּלְסָא גַּבְרָא, לָא בָּעֲיָא טַלְפְּחֵי לְקִידְרָא [זו שבעלה הוא מוכר קלחי כרוב, שמלאכתו בלתי חשובה, אינה רוצה אפילו עדשים לקדרה], שהיא שמחה כל כך שיש לה בעל עד שמוכנה לוותר מלקבל ממנו גם מזונות בסיסיים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: נמלת קציר שחורה   שם באנגלית: Harvester Ant Black   שם מדעי: Messor ebeninus

שם נרדף במקורות: שומשמני


נושא מרכזי: הנמלה בשמה הארמי שומשמנא

לנושאים נוספים העוסקים בנמלת הקציר - הקש\י כאן.

על משמעות השם שומשמנא אנו לומדים כבר מתרגומו של יונתן בן עוזיאל (או המיוחס לו) לפסוק "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי, ו ו'): "אתרמי לשומשמנא עטלא חמי ארחתהון ואתחכם". שם ארמי זה מופיע בתלמוד הבבלי במקומות נוספים. במסכת שבת (סו ע"ב) מתוארת סגולה לריפוי קדחת שבה ממלאת תפקיד גם נמלה: "ואמר אביי, אמרה לי אם: לאשתא בת יומא - לישקול זוזא חיוורא וליזיל למלחתא וליתקול מתקליה מילחא, ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא. ואי לא - ליתוב אפרשת דרכים, וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי, לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא וכו'"(3). מפרש רש"י: "שומשמנא גמלא - נמלה גדולה". על קן נמלים ועל מספרן הגדול אנו לומדים במסכת נדרים (כד ע"ב): "אלא אמר רבא: באומר יאסרו פירות העולם עלי בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים. א"ל רבינא לרב אשי: ודלמא האי גברא קינא דשומשמני חזא, ואסיק להון שמא עולי מצרים, ושפיר משתבע!"(4). גם כאן מפרש רש"י באופן דומה: "דלמא קינא דשומשמני - נמלות מקובצות הרבה ראה ביחד כעולי מצרים דאפשר".

שומשמני מוזכרות כנשוא מחקר אנטמולוגי מעניין שערך רבי שמעון בן חלפתא (מחקר זה העניק לו את התואר "עסקן בדברים"): "מאי עסקן בדברים? א"ר משרשיא: דכתיב, לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה. אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא? אזל בתקופת תמוז, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני, נפק אתא חד מינייהו וכו'"(5) (חולין, נז ע"ב) (ראו עוד במאמר "פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני"). נמלים גדולות שימשו (ועדיין משמשות במקומות מסוימים) כסיכות חירורגיות: "שלח ליה רב אידי בר אבין לאביי: היכי עבדינן? מייתינן שערתא ומסרטינן ליה, ומייתינן תרבא ושייפינן, ומייתינן שומשנא גמלא ומנכתינן ליה, ופסקינן ליה לרישיה. ודוקא שערתא, אבל פרזלא מזרף זריף. והני מילי קטן, אבל גדול מיקפולי מיקפל"(6) (יבמות, עו ע"א) (ראו בהרחבה במאמר "ומייתינן שומשנא גמלא ומנכתינן ליה"). 

תמונה 1.  נמלת קציר שחורה        הבלוג של עמיר וינשטיין		תמונה 2.  נווטת

תמונה 3.  נמלת קציר חולית – אחד מפתחי הקן		תמונה 4.  "חורי נמלים"

תמונה 4: "חורי נמלים" בשדה חיטה לפני הבשלתה. מתחת לתלוליות הכהות הנראות בעורף השדה חפורים קיני נמלים. במוקדים אלו מתרחשת התפתחות מוגברת של החיטה בגלל העשרה בתרכובות חנקן המופרשות על ידי הנמלים לאורך השנים ונביטה של צמחי בר שזרעיהם הובלו לקן. לאחר הקציר ניתן יהיה למצוא בקינים אלו גרגירי חיטה מעונות שונות. גרגירים אלו הם "שלאחר הקוצרים" ולדעת רבי מאיר בגלל הספק למי הם שייכים הכל לעניים. על הקשר בין הנמלים והתלוליות בשדה ראה מצגת שהוכנה על ידי פרופ' אבינועם דנין. כאן.

 (3) פירוש עוד אָמַר אַבַּיֵי, אָמְרָה לִי אֵם: לְאִשְׁתָּא בַּת יוֹמָא לִישְׁקוֹל זוּזָא חִיוָּורָא [לריפוי קדחת בת יום יקח דינר חדש], וְלֵיזִיל לִמְלָחְתָא, וְלִיתְקוֹל מַתְקַלֵיהּ מִילְחָא [וילך ל בריכות המלח, ויקח משקלו מלח], וּלְצַיְּירֵיהּ בַּחֲלָלָא דְּבֵי צַוָּאר בְּנִירָא בַּרְקָא [ויצררנו בחלל בית צוארו בחוט עשוי שיער]. וְאִי [ואם] לֹא הועילה סגולה ראשונה זו לֵיתוּב [ישב] על פָּרָשַׁת דְּרָכִים, וְכִי חָזֵי שׁוּמְשְׁמָנָא גַּמְלָא דְּדָרֵי מִידֵי, לִישְׁקַלֵיהּ וְלִישַׁדְיֵיהּ בְּגוֹבְתָא דִּנְחָשָׁא, וְלִיסְתְּמֵיהּ בְּאַבָּרָא, וְלִיחֶתְמֵי בְּשִׁיתִּין גּוּשְׁפַּנְקֵי, וּלְבַרְזוֹלֵיהּ, וְלִידְרֵיהּ, וְלֵימָא לֵיהּ [וכאשר הוא רואה נמלה גדולה שנושאת דבר מה, יקחנה ויכניסנה בשפופרת של נחושת וכו'.
(4) פירוש: אֶלָּא אָמַר רָבָא, בְּאוֹמֵר כך: "יֵאָסְרוּ פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי בִּשְׁבוּעָה אִם לֹא רָאִיתִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם". לגופם של דברים אָמַר לֵיהּ [לו] רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: וְדִלְמָא הַאי גַּבְרָא [ושמא אדם זה] קִינָּא דְּשׁוּמְשְׁמָנֵי חֲזָא וְאַסֵּיק לְהוֹן שְׁמָא [קן נמלים ראה וקרא להם בשם] "עוֹלֵי מִצְרַיִם", שראה נמלים רבות כעולי מצרים, וְשַׁפִּיר מִשְׁתַּבַּע [ויפה הוא נשבע] ומדוע אנו אומרים שזו שבועת הבאי?
(5) פירוש. ושואלים: מאי [מהו] שנאמר על ר' שמעון בן חלפתא שהיה עסקן בדברים? מהיכן בא לו כינוי זה? אמר רב משרשיא, שראה מה דכתיב [שנאמר]: "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה", אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא [אלך ואראה אם ודאי הוא שאין להם מלך]! אזל [הלך] בתקופת תמוז, בקיץ, בשעה שהשמש מאירה בחוזק. והואיל והנמלים שונאות חום גדול, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני [פרס את גלימתו על חור של נמלים], כדי להצל עליו, נפק אתא חד מינייהו [יצא ובא אחד מהם, מן הנמלים], והבחין בצל וכו'".
(6) פירוש: שָׁלַח לֵיהּ [לו] רַב אִידִי בַּר אָבִין לְאַבַּיֵי: הֵיכִי עָבְדִינַן [כיצד אנו עושים] לרפואה, לסתום נק כזה? אמר לו מַיְיתִינַן שְׂעַרְתָּא [מביאים שעורה] שיש בה צד דק וחד, וּמְסָרְטִינַן לֵיהּ [וסורטים אותו] סביב הנקב, וּמַיְיתִינַן תַּרְבָּא [ומביאים חֵלב], וְשָׁיְיפִינַן [ומורחים] על המקום, וּמַיְיתִינַן שׁוּמְשְׁנָא גַּמְלָא וּמְנַכְתִּינַן לֵיהּ [ומביאים נמלה גדולה וגורמים לה שתנשוך אותו] ועל ידי נשיכתה יוצא דם מהמקום ונוצר גלד שבמשך הזמן מתרפא בשל בשר חדש הגדל במקום, וּפָסְקִינַן לֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ [וחותכים את ראשה] של הנמלה ומשאירים אותו שם כדי שיישאר חיבור זה עד לריפוי המוחלט. ומעירים: וְדַוְקָא על ידי שְׂעַרְתָּא [שעורה] עושים זאת, אֲבָל פַּרְזְלָא מִזְרַף זָרֵיף [ברזל גורם לדלקת], ומעירים: וְהָנֵי מִילֵּי [ודברים אלה] אמורים בְּקָטָן (בנקב קטן), אֲבָל גָּדוֹל מִיקְפּוּלֵי מִיקְפַּל [מתקפל] לבסוף ושוב נפתח.
 
 

רשימת מקורות:

מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 376-377).


 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.