הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תנא קמא" = "סתם משנה"

יבמות  קיט ע"ב

/מתני'/. האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים, ובאו ואמרו לה מת בעליך - לא תנשא ולא תתייבם, עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה. היתה לה חמות - אינה חוששת. 
יצתה מליאה - חוששת, 
רבי יהושע אומר: אינה חוששת. 

1.
רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ג הלכה יח:

יצאת חמותה מעוברת הרי זו חוששת ולא תנשא לזר עד שתדע מה היה סוף עיבור חמותה שמא נולד לה יבם קודם מיתת הבעל.

2.
מגיד משנה הלכות יבום וחליצה פרק ג הלכה יח:

[יח] יצאת חמותה. בפרק האשה צרה (יבמות דף קי"ט) במשנה מחלוקת ת"ק ור' יהושע ופסקו הלכה כסתם משנה:

מוכח מדבריו ש"תנא קמא"="סתם משנה". כבר הערנו כמה פעמים שבדרך כלל הלכה כתנא קמא נגד תנא בודד שחולק עליו. וכאן משמע שהסיבה היא בכך, שתנא קמא מוגדר כ"סתם משנה", ש"רבי" בכוונה לא כתב את שם התנא - כדי לפסוק כמותו.

2.1
וחשוב להעיר: הרי יש כאן מחלוקת עם התנא הבודד, ולכאורה מצב זה מוגדר כ"סתם ואחר כך מחלוקת" והדין הוא ש"אין הלכה כסתם", אלא יש לומר ש"סתם ואחר כך מחלוקת" מוגדר רק כאשר מלבד ה"סתם משנה" יש אחר כך - או במשנה אחרת, או אפילו באותה משנה - מחלוקת.