"רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא, אתא לקמיה דרבי פדת, אמר ליה: זיל דבר טלי וטליא וליטיילו התם, דאי משכחי להו מייתי להו. אלמא קסבר: קטן אוכל נבלות - אין בית דין מצווין להפרישו".
קשה, הכיצד התיר רבי פדת יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים (זכריה ח, ה) – ולא חשש להרגיל טלי וטליא לטייל יחדיו שמא יבואו לידי חטא, והרי אמר רבי יוחנן במסכת בבא בתרא דף צא ע"ב: "נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן". ואילו רבי פדת ורב יצחק בר ביסנא חיו דור ושניים אחר רבי יוחנן, אחר ירידת הדורות!
אלא שאין צריך להעמיד סוגייתנו דוקא בטלי וטליא פעוטות, השונים מטליא וטלייתא דרבי יוחנן, כי שיטתו של רבי פדת שלא להצריך הרחקה בעריות, "דאמר רבי פדת: לא אסרה תורה אלא קורבה של גלוי עריות בלבד, שנאמר (ויקרא יח, ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (מסכתות שבת דף יג ע"א; ועבודה זרה דף יז ע"א). ואילו הלכה כעולא שם האוסר.
