הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מתי מקשים מאמורא על אמורא?

יבמות  צז ע"ב

מתני'. הגיורת שנתגיירו בניה עמה - לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה, והשני הורתו ולידתו בקדושה. וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה.
גמ'. בני יודן אמתא אשתחרור, שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי. אמר ליה רבא: והא רב ששת אסר! א"ל: הוא אסר ואנא שרינא. 

1.
יש מחלוקת אמוראים בין רב אחא בר יעקב ורב ששת [שניהם היו תלמידי רב הונא]. בנושא זה הגמרא דנה בהרחבה.
בעיקרון מדובר בשני אחים שהיו עבדים כנענים והשתחררו, ונחשב להם כגירות. כיון שהם אחים מן האם נחלקו כאן האמוראים אם חל עליהם הכלל של "גר שהתגייר כקטן שנולד דמי" ואין ביניהם שום יחס של קירבה, או שכן יש ביניהם יחס של קורבה לחומרא.

2.
הרמב"ם פסק הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה יג: "... גר אסור בשאר האם אחר שנתגייר מדברי סופרים...".

3.
הגהות מיימוניות הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה יג":

[ב] כן פסק רבינו אלפס כרב ששת דאסר
אבל ראב"ן פסק כר' יוחנן דשרי לבני יודן אמתא דאישתחרור למינסב נשי דהדדי וכאיכא דאמרי לקולא ועיין שם אביעסף:

אומרים הפרשנים שבפשטות הרמב"ם פוסק במחלוקת האמוראים כרב ששת. בדף הבא נפרט יותר בהקשר זה, אבל כאן יש להעיר: רבא הקשה/שאל את רב אחא בר יעקב כיצד הוא פסק להיפך מרב ששת. ענה לו רב אחא " הוא אסר ואנא שרינא." וזה תמוה, וכי רבא לא ידע שאין מקשים מאמורא על אמורא ["גברא אגברא קארמית"?].

4.
אלא כנראה, שרבא ידע שדינו של רב ששת היה יותר "מקובל" בתקופתם ונחשב הדבר כהלכה שעברה במסורת, ולכן רבא הקשה על רב אחא בר יעקב.
תשובת רב אחא היא "הוא אסר...", כלומר בא להדגיש, שלא מדובר במסורת אלא בגזירה שגזר רב ששת, ועל כך יכול רב אחא בר יעקב שלא לקבל גזירה זו.

4.1
הסבר לנ"ל: מסקנת הגמרא שאין להקשות ואין להוכיח ממשנתנו כרב ששת או כרב אחא. לכן המחלוקת נשארת ביניהם כחידוש עצמי של כל אחד מהם וללא מסורת מימי התנאים.

יתכן שזו המשמעות לכל סוגיית גמרא שיש בה שתי גירסאות [והגירסא השניה נפתחת בביטוי "איכא דאמרי"] האם המשנה/ברייתא הובאה כהוכחה או כקושיה לשיטה מסויימת.

מבנה כזה של סוגיה מלמד שלא היתה כלל מסורת מימי התנאים אודות דין זה.

5.
למסקנה: הרמב"ם פסק כרב ששת מפני שרבא "הסתמך" עליו!