הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אין הלכה כ..." - ניסוח שלילי
יבמות צה ע"א
א"ר יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו, על מה נחלקו? בבא על אחות אשתו, שב"ש אומרים: פוסל, וב"ה אומרים: לא פוסל;
א"ר יוסי: לא נחלקו ב"ש וב"ה בבא על אחות אשתו שלא פוסל את אשתו, על מה נחלקו? בבא על חמותו, שב"ש אומרים: פוסל, וב"ה אומרים: לא פוסל ...
אמר רבי אמי אמר ריש לקיש: מאי טעמא דרבי יהודה? דכתיב: +ויקרא כ'+ באש ישרפו אותו ואתהן, וכי כל הבית כולו בשרפה? אם אינו ענין לשרפה, תנהו ענין לאיסורא.
אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יהודה.
ההוא דעבד איסורא בחמתיה, אתייה רב יהודה נגדיה,
אמר ליה: אי לאו דאמר שמואל אין הלכה כרבי יהודה, אסריתה עלך איסורא דעלם.
מבנה הסוגיה [חלקי]:
1.
שיטת רבי יהודה:
א"ר יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו, על מה נחלקו? בבא על אחות אשתו, שב"ש אומרים: פוסל, וב"ה אומרים: לא פוסל;
רבי יהודה מעמיד את מחלוקת בית הלל ובית שמאי בבא על אחות אשתו שלפי בית הלל "לא פוסל" אבל לפי כולם [גם לפי בית הלל] "בבא על חמותו שפוסל את אשתו".
1.1
הערה חשובה: הקטע הנ"ל בגמרא הוא ברייתא אבל אין בה את דברי בית הלל ובית שמאי במקורם אלא רק בגוף שלישי כפי שרבי יהודה ורבי יוסי הסבירו אותם! ["ברייתא חסרה"]
1.2
אבל אולי לא מדובר ברבי יהודה התנא אלא באמורא "רב יהודה"? אלא שלא מתאים להמשך שמשמע שמדובר ברבי יוסי התנא שחולק על רבי יהודה. ובעיקר יש לומר, שלא מצינו בש"ס אמורא שאמר "לא נחלקו בית שמאי...".
2.
שיטת רבי יוסי:
א"ר יוסי: לא נחלקו ב"ש וב"ה בבא על אחות אשתו שלא פוסל את אשתו, על מה נחלקו? בבא על חמותו, שב"ש אומרים: פוסל, וב"ה אומרים: לא פוסל, ...
לפי רבי יוסי: לפי בית הלל בכל העריות לא פוסל את אשתו!
3.
רבי אמי בשם ריש לקיש מסביר את דעת רבי יהודה:
אמר רבי אמי אמר ריש לקיש: מאי טעמא דרבי יהודה? דכתיב: +ויקרא כ'+ באש ישרפו אותו ואתהן, וכי כל הבית כולו בשרפה? אם אינו ענין לשרפה, תנהו ענין לאיסורא.
4.
אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יהודה.
רב יהודה בשם שמואל פוסק כרבי יוסי. אבל הוא מנסח בניסוח שלילי, שאין הלכה כרבי יהודה.
4.1
ההוא דעבד איסורא בחמתיה, אתייה רב יהודה נגדיה,
אמר ליה: אי לאו דאמר שמואל אין הלכה כרבי יהודה, אסריתה עלך איסורא דעלם.
הגמרא מביאה "סיפור" שרב יהודה פסק כרבי יוסי אבל הוא מוסיף גם שלפי רבי יהודה היה אוסר עליו לחזור לאשתו.
הערה: הרי את פסק ההלכה - בסעיף 4 - אמר רב יהודה בשם רבו - שמואל, ואילו בסיפור הנ"ל רב יהודה רומז שאולי הוא עצמו היה פוסק כרבי יהודה ולא כרבי יוסי!
אולי מכאן נוכל להסיק כלל מעניין שהביטוי "אמר רב... אמר רב..." משמעו [לפחות לפעמים] שהתלמיד מקבל את פסק דינו של רבו אבל יתכן שהתלמיד עצמו גם חושב אחרת.
4.2
מה מלמדנו הסיפור?
4.3
מדוע שמואל צריך היה לפסוק כרב יוסי [לעיל בסעיף 4] הרי בין כך הכלל הכללי הוא שהלכה כרבי יוסי נגד רבי יהודה.
לפעמים מוזכרת בש"ס הכרעת הלכה בניסוח שלילי כדי להדגיש שהפסיקה היא בניגוד לכלל ידוע, אבל לא מתאים כאן שהרי בין כך אין הלכה כרבי יהודה נגד רבי יוסי.
4.4
על השאלה האחרונה - בסעיף 4.3 - ניתן לומר כך: אפשר לומר שהכלל שהלכה כרבי יהודה נגד רבי יוסי הוא רק כשהם נחלקו בסברת עצמם, אבל כאשר הם נחלקו בהסבר מחלוקת קדומה [בין בית הלל ובית שמאי] אזי לא מחייב הכלל שהלכה כרבי יוסי נגד רבי יהודה.
4.5
גם אפשר לומר שרב יהודה בשם שמואל ניסחו את פסק דינם בניסוח שלילי [ראה סעיף 4 לעיל] כדי ללמדנו שאין לחשוש כלל לחומרא כדעת רבי יהודה. ולכן הגמרא הביאה את הסיפור - לעיל בסעיף 4.1 - שבו רב יהודה מדגיש שהיה אוסר את אשתו של האדם שבא על חמותו.
5.
הדיון לעיל מודגש לעומת דיון דומה בעמוד ב שם נפסק כרבי יוסי במשנתנו - ראה להלן.
6.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ב הלכה י:
עבר ונאף עם אחת משבע נשים אלו בין בזדון בין בשגגה אף על פי שהוא והנואפת במיתת בית דין או בכרת לא נאסרה אשתו עליו
הרמב"ם פוסק כרבי יוסי לעיל.
