סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם – אוכלי נבלות

 

"ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם וחית השדה לילה" (יבמות, עט ע"א).


הנושא המרכזי: מקצב הפעילות היומי של אוכלי נבלות


מקור הפסוק המובא בסוגייתנו הוא בספר שמואל ב' (כא ח' - י'): "וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחלָתִי. וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי ה' וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד והם וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה".

הצרוף "עוף השמים – יומם" ו"חית השדה – לילה" בפסוק איננו רק ביטוי ספרותי המקביל במשמעותו לשמירה הנקראת בלשוננו "סביב לשעון" אלא גם תאור ריאלי של אורח החיים של בעלי החיים הניזונים מפגרים. הטורפים מבין העופות והיונקים מתחלקים למינים הניזונים אך ורק מטרף חי, אותו הם צדו בעצמם, לבין כאלה המסתפקים בנבלות. בדרך כלל כושר הציד של מינים אלו נחות משל הציידים. מאידך גיסא קיימות בהם התאמות המאפשרות להם לנצל נבלות בשלבים שונים של ריקבון למרות סכנת ההרעלה. ככלל ניתן לראות שאכן, כאמור בפסוק, אוכלי הנבלות מבין העופות פעילים ביום ואילו אוכלי הנבלות הבולטים מבין היונקים ("חיות") פעילים בלילה. את האבחנה בין שתי קבוצות בעלי חיים אלו אנו מוצאים גם לגבי המקום שהם תופסים בעצים: "בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים" (יחזקאל, לא ו'). העופות מקננים על הענפים הגבוהים ואילו החיות יולדים על הקרקע מתחת לענפים התחתונים כפירוש "מצודת דוד": "ותחת פארותיו - הם הענפים הסמוכין לארץ ותחתיהם ילדו כל חית השדה להיותו מקום מכוסה".

מבין העופות החיים בישראל הקבוצה המתמחה באכילת נבלות כוללת מינים המכונים "נשרים" אם כי אין מדובר בקבוצה טקסונומית אחת. המינים הם נשר מקראי, פרס, עזניה, רחם, דיה מצויה ועוד. מינים אלו עשויים לתקוף גם בעלי חיים איטיים כמו צבים, חולים או פצועים אך לא בעלי חיים המסוגלים להמלט. הנשר המקראי נקרא בשם זה אולי משום שהוא חסר נוצות בצווארו וראשו דבר המאפשר לו לחדור בקלות למעמקי קרביו של טרפו. הנשר המקראי עמיד באופן טבעי מפני רעלנים המופרשים על ידי חיידקים הפעילים בנבלות. הוא חסין מפני הרעלן בוטולינום (Botulinum) הגורם למחלת הבוטוליזם. בנוסף לכך, הנשר מסוגל לאכול בשר רקוב המכיל חיידקי אנטרקס Anthrax וחיידקי כולרה מבלי שייגרם נזק לבריאותו. הפרס אינו מסוגל להתחרות באוכלי פגרים אחרים ולכן התמחה באכילת עצמות ומח עצמות. הפרס מסוגל לנצל אף עצמות גדולות על ידי ניפוצן בעזרת השלכתן אל הקרקע, תוך כדי מעוף, מגובה של 50-80. כל קבוצת עופות זו נכללת במשפחת הנציים מסדרת דורסי היום.

מאידך גיסא המינים הנכללים בסדרת דורסי הלילה ניזונים מטרף שהם צדים בכוחות עצמם. הם פעילים בעיקר בשעות הדמדומים והלילה ומסתייעים לשם כך בכושר ראייה ושמיעה יוצאים דופן בעולם העופות. ניתן לסכם שהסכנה העיקרית לפגיעה בגופות בני רצפה היתה על ידי עופות פעילי יום.

מבין היונקים אוכל הנבלות העיקרי הוא הצבוע המפוספס שהוא בעיקר פעיל לילה. טורף זה הוא הגדול מבין הטורפים החיים כיום בארץ. הצבוע ניזון מפגרים ואוכל גם את עצמותיהם. הוא טורף גם בעלי חיים איטיים ופרטים חולים. הצבוע נוהג לשאת או לגרור למחילתו חלקי פגרים של חיות גדולות, כמו חמור או חזיר בר, או חיות קטנות שלמות. כהתאמה להתנהגות זו חלקו הקדמי של הצבוע מפותח ושרירי יותר מאשר חלקו האחורי. העורף והצוואר רחבים ושריריים מאד והרגלים הקדמיות גדולות מהאחוריות. שיני השסע חזקות וגדולות ומאפשרות לצבוע לרסק עצמות. בסיור שהשתתפתי בו בנחל דליה בשומרון מצאנו במערת צבוע 3 לסתות תחתונות של בני אדם. מצב הלסתות העיד על כך שמדובר באנשים זקנים. ההסבר הסביר ביותר לממצא זה הוא שהצבוע הוציא מקברן גופות שנקברו בעומק רדוד כמקובל אצל הבדואים. טורפים נוספים העשויים לאכול פגרים הם הזאבים והתנים אך גם טורפים אלו פעילים בעיקר בלילה. 
 

               
תמונה 1.  נשר מקראי        צילם: goierritarra1   תמונה 2.  צבוע מפוספס         צילם:  Nirmal Dulal

 
  

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 206-211).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 6 (עמ' 125-136).
 
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר