הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"והתניא איפכא"
יבמות סד ע"ב
גירשה - מותרת וכו'. שני אין, שלישי לא,
מתניתין מני? רבי היא;
דתניא: מלה הראשון ומת, שני ומת - שלישי לא תמול, דברי רבי;
רבן שמעון בן גמליאל אומר: שלישי תמול, רביעי לא תמול.
והתניא איפכא!
הי מינייהו אחריניתא?
ת"ש,
דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: מעשה בארבע אחיות בצפורי, שמלה ראשונה ומת, שניה ומת, שלישית ומת, רביעית - באת לפני רבן שמעון בן גמליאל, אמר לה: אל תמולי.
ודלמא אי אתיא שלישית, נמי הוה אמר לה! א"כ, מאי אסהדותיה דר' חייא בר אבא.
ודלמא הא קמ"ל, דאחיות מחזקות.
אמר רבא: השתא דאמרת אחיות מחזקות, לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים; והוא, דאתחזק תלתא זימני.
מאי הוה עלה?
כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר: עובדא הוה קמיה דר' יוחנן בכנישתא דמעון ביוה"כ שחל להיות בשבת, ומלה ראשונה ומת, שניה ומת, שלישית - באה לפניו, אמר לה: לכי ומולי.
....
מבנה הסוגיה:
1.
גירשה - מותרת וכו'.
שני אין, שלישי לא,
מתניתין מני? רבי היא;
משנתנו היא "סתם משנה", והגמרא קובעת שהיא מתאימה לשיטת "רבי" בברייתא.
לכאורה, כבר מהניסוח "מתניתין מני" משמע שכך פוסקת הגמרא - כמשנתנו שהיא "סתם משנה" וכ"רבי" בברייתא. ראה בהמשך.
2.
דתניא: מלה הראשון ומת, שני ומת - שלישי לא תמול, דברי רבי;
רבן שמעון בן גמליאל אומר: שלישי תמול, רביעי לא תמול.
בברייתא משמע שלפי רבי "פעמיים" כבר מהווה "חזקה", ולפי רשב"ג רק אחרי שלוש פעמים מהוה חזקה.
בברייתא מדובר לעניין ברית מילה שעשו לכמה בנים ומתו. מחלוקת התנאים היא לגבי הקביעה ממתי נחשב שיש חזקה שבאותה אשה/משפחה ברית מילה היא מסוכנת ואין מלים [או אפילו אסור] את הילדים שיוולדו לה.
2.1
במשנתנו מדובר שאשה שהתה 10 שנים עם בעלה ולא ילדה, התגרשה ונישאה לאחר וגם לא ילדה, ושוב התגרשה. ומשמע מהמשנה - כך דייקה הגמרא לעיל - שאחרי פעמיים שהתברר שהיא לא יולדת אין לה רשות להינשא לאדם שלישי - משמע כ"רבי" בברייתא.
3.
והתניא איפכא!
הגמרא מציינת שיש ברייתא שבה הדעות מתחלפות.
הגמרא לא ממש מצטטת את הברייתא "השניה".
4.
שואלת הגמרא, איזו ברייתא נאמרה אחרונה:
הי מינייהו אחריניתא?
כלומר, אין מחלוקת מהי הברייתא היותר אמינה שהיא נכונה והאחרת לא נכונה [כביכול נאמרה בטעות, או שלא נאמרה כלל - כמו פעמים רבות בש"ס שיש מחלוקת מה אמרו חכמים], אלא, ברור לגמרא ששתי הברייתות "אמיתיות" ואמנם נמסרו על ידי תנאים, וגם ברור לגמרא ששתיהן נאמרו זו אחר זו [מבחינה היסטורית], ולכן יש לברר מהי הברייתא שנאמרה אחרונה, כלומר, מהי הברייתא שבסופו של דבר היא הנכונה.
4.1
רש"י מסכת יבמות דף סד עמוד ב:
הי מינייהו אחרינתא - איזו מהמשניות נשנית אחרונה דנסמוך עלה אמלתא דמר ודמר דכל חד וחד הדר משיטתיה קמייתא ונקט שיטתיה דחבריה ובתרייתא עיקר דהדור בהו מקמייתא.
רש"י קורא לברייתות בסוגייתנו "משניות". רש"י מסביר שברור לגמרא שמדובר ששני התנאים - "רבי" ו"רשב"ג" - אמרו את הדברים בשתי המשניות, אלא שבאחת מהם כל אחד מהם חזר בו והודה לדעת חברו מהמשנה השניה. וממילא השאלה היא מה היתה הדעה הסופית של כל אחד מהם.
לפי הנ"ל אין כאן עריכה של "עורך הגמרא"
5.
ת"ש,
דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: מעשה בארבע אחיות בצפורי, שמלה ראשונה ומת, שניה ומת, שלישית ומת, רביעית - באת לפני רבן שמעון בן גמליאל, אמר לה: אל תמולי.
רש"י מסכת יבמות דף סד עמוד ב:
"אמר לה אל תמולי - אלמא מתניתא קמייתא אחרינתא דהאי מעשה בסוף ימיו של רשב"ג הוה מדקא מסהיד עליה ר' יוחנן שהיה אמורא וסוף התנאים והוא ראה את המעשה."
רש"י מסביר שמברייתא זו מוכח שרשב"ג חזר בו, ובסוף חייו אמר ששלוש פעמים מהווה חזקה - וכמו הברייתא הראשונה שבסוגייתנו - לעיל בסעיף 2. ההוכחה שרשב"ג אמר את פסק דינו - במעשה שמסופר - בסוף חייו היא מכך, שרבי יוחנן העיד על האירוע שקרה, ואומר רש"י שאם רבי יוחנן ראה את המעשה שהיה הרי בהכרח שרשב"ג כבר היה זקן, שהרי רבי יוחנן היה אמורא ואילו רשב"ג היה תנא.
ונסביר: רשב"ג היה אביו של "רבי", ורבי יוחנן היה תלמיד צעיר של "רבי", לכן, אם מדובר בתקופה שרבי יוחנן ראה את רשב"ג הרי בהכרח שהמעשה היה בסוף ימיו של רשב"ג!
5.1
קצת קשה, אולי רבי יוחנן "רק" מעיד שכך היה המעשה כי כך שמע מרבותיו [אולי מ"רבי"], ומנין לרש"י שרבי יוחנן "ראה את המעשה"?
5.2
אלא יש לומר, שהביטוי "מעשה" מלמד שמדובר באירוע שרבי יוחנן "ראה" אותו בעצמו. כי אם לא כך די היה אם יאמר שרשב"ג אמר "אם מלה ראשונה..." ולא "מעשה בארבע אחיות..."
6.
ודלמא אי אתיא שלישית, נמי הוה אמר לה! א"כ, מאי אסהדותיה דר' חייא בר אבא.
ודלמא הא קמ"ל, דאחיות מחזקות.
אמר רבא: השתא דאמרת אחיות מחזקות, לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים; והוא, דאתחזק תלתא זימני.
הגמרא טוענת שאין להוכיח מאותו מעשה מה אמר רשב"ג [ו"רבי"] בנושא שהגמרא התלבטה בסעיף 6 - איזו הלכה מהן אמר כל אחד מהם בסוף חייו, ומאיזו הלכה הוא חזר בו...
