|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מי שהיו לו חבילי תילתן של כלאי הכרם – גרגרנית החילבה (יוונית)
"דתנן: מי שהיו לו חבילי תילתן של כלאי הכרם, ידלקו. נתערבו באחרים, (ואחרים באחרים), כולן ידלקו דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים שהיה רבי מאיר אומר כל שדרכו למנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד וכו'" (זבחים, עב ע"א).
פירוש: דִּתְנַן [ששנינו במשנה]: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִילְתָּן, שהוא תבלין חשוב, שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, כלומר, שנזרע בתוך כרם, יִדָּלְקוּ (יישרפו באש) שכן כלאי הכרם אסורים בהנאה. נִתְעָרְבוּ חבילות תלתן אלה בַּאֲחֵרִים (וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים) אין חבילות התלתן האסורות בטלות ברוב, והרי הן אוסרות את שאר החבילות שבתערובת, ולכן כּוּלָּן יִדָּלְקוּ, דִּבְרֵי ר' מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַעֲלוּ (יתבטלו) החבילות האסורות בְּשיעור של אֶחָד וּמָאתַיִם. שאם היו מאתיים או יותר כנגד האיסור, הרי הוא בטל. ומסבירים את שיטותיהם, שֶׁכך הָיָה ר' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל דבר שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת (להימנות, להיספר) אחד אחד הרי הוא חשוב ואינו בטל, ולפיכך מְקַדֵּשׁ (אוסר) את כל התערובת בה הוא התערב. ואף חבילות אלה דרכן להימנות. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ את תערובתו אֶלָּא שִׁשָּׁה דְּבָרִים בִּלְבַד, שיש להם חשיבות יתירה" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
מהו תלתן ולמה הוא שימש? ראו במאמר "מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל" (ביצה, יג ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
בין המפרשים והחוקרים קיימת תמימות דעים שהתלתן בספרות חז"ל הוא הצמח גרגרנית החילבה (בימינו השם תלתן מציין מין אחר שהוא אחד מצמחי המספוא מהסוג Trifolium) שנקראה בעבר גרגרנית יוונית. ה"מפרש" (זבחים, עב ע"א) כתב: "תילתן - מין תבלין וחבילין חשוב מאד שאף טעם העץ שוה לפרי ובלע"ז פינוגר"י". ד"ר משה קטן מתרגם (1) פינוגר"י (fenoggre) = חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין). בליקוטי רש"י: "תילתן – מין קטנית למתק קדירה פילוג"ר בלע"ז". ביבמות (פא ע"א) הגירסה פניגר"י. חשוב לציין שהמונח "למתק" איננו כפי שמקובל בשפתינו היום אלא כוונתו לתהליך המכשיר את הירק למאכל גם אם טעמו שונה מאשר מתוק. הרמב"ם בפיהמ"ש (תרומות, פ"י מ"ה): "תלתן, ידוע, ובערבי חלבה ... והתלתן טעם עצו כטעם זרעו קרובים זה לזה". רע"ב מציין את השמות בערבית ובלע"ז: "תלתן - בערבי חולב"א, ובלע"ז פינגריג"ו". רש"י זיהה את התלתן עם הרוביא (ראה במאמר "קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי"). שם הסוג Trigonella הוא סיומת לטינית של המילה היוונית trigonon כלומר בעל שלוש זוויות. שם זה קשור כנראה לצורה המשולשת של הפרחים(2). משמעות השם הלטיני של המין foenum graecum שהיא "שחת יוונית" נובעת כנראה מריח השחת החזק של הצמח היבש ומוצאו הים תיכוני. השם הלטיני נשמר בשפות אירופאיות שונות כמו באנגלית Fenugreek. גרגרנית החילבה שימשה בעודה ירוקה כמספוא ותרמיליה הירוקים נאכלו על ידי האדם. לאחר ההבשלה השתמשו בזרעיה להכנת מאכל חריף.
(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
לעיון נוסף:
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 171-172).
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
