הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרשב"י בברייתא
יבמות סא ע"א
וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר:
קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנא': +יחזקאל ל"ד+ ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם.
מיתיבי: +במדבר ל"א+ ונפש אדם ששה עשר אלף!
משום בהמה.
+יונה ד'+ אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו (ובהמה רבה)!
משום בהמה.
+במדבר ל"א+ כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו!
דלמא איקטיל חד מישראל.
ורבנן? לא נפקד ממנו איש.
ור' שמעון בן יוחי? לא נפקד ממנו איש לעבירה.
רבינא אמר: נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל, דכתיב: +במדבר י"ט+ אדם כי ימות באהל, ממגע ומשא מי מעטינהו קרא?
הערות:
1.
הגמרא מציינת ברייתא שרשב"י סובר שעכו"ם אינן מטמאין באוהל.
2.
הגמרא מקשה עליו כמה קושיות מפסוקים ומיישבת.
הערה: קושיית ה"מיתיבי" איננה קושיה ממשנה או מברייתא אלא ציטוט של פסוק בלבד שממנו משמע שלא כרשב"י!
3.
הגמרא מקשה משני פסוקים נוספים ומיישבת.
4.
בסוף גם רבינא מסביר את הפסוק לפי רשב"י ומצמצם את דינו של רשב"י שגויים התמעטו רק מטומאת אוהל ולא מטומאת מגע ומשא.
5.
מכל מהלך הגמרא משמע שהלכה צריכה להיות כרשב"י כי הסוגיה דנה בעיקר בשיטתו ["מדשקיל וטרי אליביה" - הלכה כוותיה]
6.
רמב"ם הלכות טומאת מת פרק א הלכה יג:
ואין העכו"ם מטמא באהל ודבר זה קבלה הוא
והרי הוא אומר במלחמת מדין כל נוגע בחלל ולא הזכיר שם אהל,
וכן העכו"ם אינו נעשה טמא מת אלא עכו"ם שנגע במת או נשאו או האהיל עליו הרי הוא כמי שלא נגע הא למה זה דומה לבהמה שנגעה במת או האהילה על המת, ולא בטומאת המת בלבד אלא בכל הטומאות כולן אין העכו"ם ולא הבהמה מתטמאין בהן.
כסף משנה הלכות טומאת מת פרק א הלכה יג:
[יג] ומ"ש ואין העכו"ם מטמא באהל שם לרשב"י ואף על גב דרבנן פליגי עליה פסק כמותו משום דמשמע שם דרבינא סבר כוותיה
הרמב"ם פסק כרשב"י בעיקר בגלל דברי רבינא. אולי אין הלכה כמי שהסוגיה דנה בשיטתו [כלעיל בסעיף 5] אם הוא חולק על "רבים". ורק בגלל שרבינא מתרץ את רשב"י - הלכה כמותו [האם בגלל שהוא "בתראי" או בגלל שהוא "רבינא" - מ"עורכי הגמרא"].
6.1
ועוד דבס"פ המקבל (דף קי"ד ע"ב) אמרי' דא"ל רבה לאליהו לאו כהן הוא מר מ"ט קאי בבית הקברות א"ל לא מתני מר טהרות דתניא רשב"י אומר קברי עכו"ם אינם מטמאין:
מוכח מהנ"ל שאליהו פוסק כרשב"י.
["רשב"י" - שיטה / רוחני / מקבל גיבוי מאליהו הנביא]
7.
תוספות מסכת יבמות דף סא עמוד א:
... ואר"י דאין הלכה כר"ש דרשב"ג פליג עליה כדתנן במס' אהלות (פרק יח מ"ט כתובות עז.) והלכה כמותו במשנתנו
וצריכים כהנים ליזהר מקברי עובדי כוכבים
ובפרק המקבל (ב"מ דף קיד:) בעובדא דאליהו דהשיב לרבה בר אבוה כר' שמעון בן יוחי דהכא דחויי קא מדחי לה
תוס' לא פוסק כרשב"י [וממילא לא כרמב"ם לעיל]. בגלל שהלכה כרשב"ג במשנה - וממילא לא כרשב"י.
ראה גם "שוטנשטיין", הערה 8.
8.
תוספות יום טוב מסכת אהלות פרק יח משנה ט:
רבן שמעון בן גמליאל אומר עיר עובדי כוכבים שחרבה כו' - כתב הר"ב ואין הלכה כרשב"ג. וכ"כ הרמב"ם. ונדחק הכ"מ בפי"א מהט"מ. לתת טעם לדבר. אף על גב דקי"ל כל מקום ששנה כו'.
הוא דן בדברי ה"כסף משנה" [שהבאנו לעיל בסעיף 6], ושואל מדוע הרמב"ם פסק כרשב"י ולא כרשב"ג.
8.1
ועיין מ"ש בפ"ח דערובין. גם כתבתי כבר בשם מהרי"ק שורש קס"ה דכללות דהלכתות לא אמרום על נגעים ואהלות. וכיוצא בהן שאין נוהגים:
הוא מציין כלל חשוב: כל כללי ההכרעה אינם תקפים במסכתות נגעים ואהלות, וממילא אין חובה לפסוק כרשב"ג - לדעת הרמב"ם.
9.
ראה דיון מעניין בספר "בן יוחאי" על דברי רשב"י כאן שאין העכו"ם נקרא אדם, עמוד ו ואילך [עמוד כז בכותרת]. הוא קובע כעיקרון - זהו יסוד כל ספרו החשוב - שתמיד הלכה כרשב"י בברייתא [ולא כרבי שמעון - במשנה]. לפי זה ברור מדוע הרמב"ם פסק בסוגייתנו כרשב"י.