סקר
איך הלימוד שלך בתקופת המלחמה בדרום?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 904

 

"אמר רבא נוכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה"

יבמות עח ע"א


מפרש"י – "אין צריך טבילה לשם גירות דסלקא ליה טבילה דאמיה". מסבירה הגמ' "דהיינו רביתיה" ומפרש"י: "דלאו חציצה היא". טבילת האם מתייחסת גם לעובר משום שזהו גידולו ואין כאן חציצה. הרמב"ן מוסיף כאן חידוש מענין: "נוכרית מעוברת שנתגיירה בנה אינו צריך טבילה, אבל למ"ד עובר לאו ירך אמו, צריך הוולד מילה כשיוולד כדי שיתגייר, דלא סלקא ליה אלא טבילה ולא מילה". ז"א למ"ד עובר ירך אמו והעובר נחשב לאחד מאברי האם, הטבילה של האם עולה לבן, והבן נולד יהודי לכל דבריו, אפ' אם לא נימול, שהרי אמו כשנתגיירה לא היתה צריכה מילה, וטבילת האם מתייחסת אל הוולד, כמו אל כל אחד משאר אברי אמו, ולמרות שטבילת האם מועילה לבן, עדיין הדין כמו כל גוי שטבל ועדיין לא מל, והרי אין הגוי נכנס לקדושת ישראל אלא דוקא בטבילה ומילה, ולמרות שהסדר הוא מילה ואח"כ טבילה, אין הסדר מעכב, ולכן לפי הרמב"ן נוכרית מעוברת שנתגיירה לפי המ"ד עובר לאו ירך אמו, וכן אנו פוסקים, למרות שאותו וולד לא צריך טבילה כי טבילת האם עלתה גם לוולד, עדין הוא צריך מילה, וכל זמן שלא ימול הוא בגדר גוי שרצה להתגייר וטבל ולא מל, שעדיין לא נהיה קדוש בקדושת ישראל עד שימול.

על החדוש של הרמב"ן שואל הגאון בעל "חלקת יואב" מהד"ע סי' ח' קוש' עצומה: נא' במשנה יבמות צ"ז: "הגיורת שנתגיירו בניה עמה מותרים זו בזה מ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", הגירות יוצרת כאילו לידה חדשה, ואין שום קשר בין האח לאחות, למרות שהם נולדו מאב ומאם אחת, אעפ"כ נאמר שם שגויה מעוברת שנתגיירה ונולדו לה תאומים בן ובת, הרי התאומים אסורים אחד על השני באיסור ערווה של אחות, כיון שהטבילה של האם היתה גם ביחס אליהם, והם כבר נולדו בקדושת ישראל. שואל ה"חלקת יואב" אם לדעת הרמב"ן הוולד הזכר שנולד חייב עדיין במילה כדי שיקרא ישראל, מדוע חייב הוולד שנולד עם אחותו באיסור אחות, והרי הוא נולד גוי, עד שלא ימול אין לו קדושת ישראל, ואם רק המילה היא שמביאה את הוולד לקדושת ישראל, הרי שמעשה המילה נחשב למעשה גרות, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, והרי זה ככל תינוק גוי שהתגייר אחר שנולד, ובזה אנו אומרים שאין איסור של אח ואחות. א"כ כיצד יתכן שכאשר האם התגיירה בעודה מעוברת יש איסור כרת על התאומים זה על זה.

הרב מטצ'בין בספרו "דובב מיישרים" ח"א סי' קל"ו כותב תרוץ מענין על הקושיה העצומה הזו. מדוע באמת אנו אומרים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, מהי הסברה שהאיסור שנובע מכח קשרי המשפ' של אח ואחות מופקע ע"י הגרות, משום שהגרות יוצרת השתנות חזקה בגוף המתגייר עד שאנו אומרים שהגר אינו אותו אדם שהיה קודם ההשתנות. המעבר, מחיי גויות לקדושת ישראל, יוצרת שינוי בגוף המתגייר, וראיה לדבר מביא הגאון מטצ'יבין מדברי הגמ' במס' הוריות דף י"א, שם מתייחסים לגבי גרים עליהם נאמר "מדאישתני" פרש"י – "לפי שהגרים נשתנה גופם", וגם הגמ' במס' שבת ובמס' סנהדרין אומרת שהגוף של יהודי שונה מתבנית הגוף של הגוי. כדברי הגמ' ישראל "דדייגי במצוות חביל גופייהו" כך גם מובא במדרש רבה פר' וילך שכל אדם מישראל שמתעלה, כגון כהן שנעשה כ"ג, או הדיוט שנעשה מלך, הקדושה היתרה מחוללת שינוי מציאותי בגוף המתקדש, כיון שהוא נעשה גבוה יותר, רחב יותר, ובעל מאור פנים יותר, א"כ הרי שקד' הישראל ביחס לחיי החולין של הגוי, על אחת כו"כ שיוצרת שינוי בגוף המתגייר. וזוהי הסיבה לדעתו של הרב מטצ'יבין מדוע קבעו חז"ל שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אין הגר המתגייר אותו אדם אותו הכרנו עד עתה כגוי, ולכן אח ואחות שנתגיירו למרות שקודם גרותם היו ביניהם קשרי משפחה של אח ואחות, כיון שהגרות שינתה את גופם לגמרי, והשנוי נעשה אצל כל אחד מהם בנפרד, שוב נותק הקשר בין האח לבין האחות. מעתה טוען הרב מטצ'בין יש להבחין ולהבדיל בן הפער שנוצר מגוי שנתגייר, לבין הפער שנוצר מגוי שכבר טבל ועדין לא מל, ואח"כ מל.

בתש' הרידב"ז בח"ג סי' תתקי"ז כתב לחדש שאע"פ שאנו יודעים על כל גר שמל ולא טבל, או טבל ולא מל, הרי"ז כאילו לא נתגייר, מ"מ יצא מכלל נוכרי ולכלל ישראל לא הגיע, ואכן הרידב"ז רוצה להתיר מגע יין של גוי הנמצא בתהליך גרות בין המילה לבין הטבילה, טוען הרב מטצ'בין ע"פ דברי הרידב"ז שכל הכלל שנא' גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, הרי"ז דוקא באופן שהמילה והטבילה נעשו בבת אחת ולא בשלבים, אנו מתייחסים למלה ולטבילה כטבילה אחת שהופכת את הגוי ליהודי, והפיכה של גוי ליהודי יוצרת פער כה גדול של שינוי גוף, והשינוי גוף הוא שיוביל לכלל של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, משא"כ מעוברת שטבלה ומיד אחר טבילתה אנו מייחסים את הטבילה גם לוולד, אם הוולד הוא נקבה הרי הוולד כבר יהודי לכל דבריו, אמנם טוען הרמב"ם שאם הוולד הוא זכר כאשר הוא נולד הוא חייב עדיין לעבור תהליך של מילה, אבל תהליך המילה לא יהפוך אותו מגוי ליהודי, הוא יהפוך אותו מגוי שטבל לגוי שגם מל. שינוי זה אינו שינוי כה גדול עד שיחולל השתנות בגוף הוולד שנולד, הרי הוולד הזה נולד לאחד שכבר יצא מן הגויות ורק חסר לו פרט להכנס לקדו' ישראל, חסרון הפרט הזה כאשר הוא מתמלא, אין בכוחו ליצור את השתנות הגוף אותה יוצרת כל גרות רגילה, וברגע שאין לנו את השתנות הגוף שוב בטל הכלל של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ולכן סבור הרב מטצ'בין שאע"פ שהרמב"ן חידש שאותו וולד שנולד לאם גיורת שטבלה בעיבורה, השלמת הגיור של הוולד תהיה ע"י שימולו אותו, אבל גם קודם מילתו אין לו דיני גוי, אלא יצא מכלל גוי ולקדו' ישראל השלמה לא הגיע, ולכן מובן מדוע במקרה כזה שגיורת מעוברת התגיירה ונולדו לה תאומים, אסורים התאומים זע"ז באיסור אחות, שהרי כאשר אותו תינוק לא מל לא התחולל שינוי בגופו, ולא נאמר עליו הכלל של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, נשאר איפוא איסור האחות במקומו.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר