הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
דעתו של "רבנו"="רבי"="רבי יהודה הנשיא"
יבמות מה ע"א
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: הכל מודים, בעבד ועובד כוכבים הבא על בת ישראל, שהולד ממזר. מאן הכל מודים? שמעון התימני, דאע"ג דאמר שמעון התימני: אין ממזר מחייבי לאוין, ה"מ מחייבי לאוין, דתפסי בהו קדושין, אבל הכא עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין - כחייבי כריתות דמי. מיתיבי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר; רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת! אלא אמר רב יוסף: מאן הכל מודים? רבי, אף על גבי דרבי אומר: אין הדברים הללו אמורים - אלא לדברי ר"ע שהיה עושה חלוצה כערוה, וליה לא סבירא ליה, בעובד כוכבים ועבד מודה, דכי אתא רב דימי, אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי אחא שר הבירה ור' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו, פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון לטבריא, הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים, ואתו לקמיה דר' אמי; אמר להו, ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינא דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי? הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל, ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום, דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר! אלא אמר רב יוסף: רבי היא, דכי אתא רב דימי, אמר רבי יצחק בר אבודימי, משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל, הא אמר רבי יהושע: הולד כשר! אלא לכהונה, דכולהו אמוראי דמכשרי, מודו שהולד פגום לכהונה; מק"ו מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל - אינו דין שבנה פגום. מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת! הכא נמי, כיון שנבעלה פסלה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית, שפסלוה? שנאמר: +ויקרא כ"ב+ ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה, מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה. אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב דימי? סמוך אדרבין! דכי אתא רבין אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא, ומאן רבי יהודה הנשיא? רבי. ואף רב מורה בה היתירא, דההוא דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, מהו? אמר לו: הולד כשר; אמר ליה: הב לי ברתך! לא יהיבנא לך. אמר שימי בר חייא לרב, אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא, הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא! א"ל: אי ניהוי כיהושע בן נון, לא יהיבנא ליה ברתי. א"ל: אי הוה כיהושע בן נון, אי מר לא יהיב ליה - אחריני יהבי ליה, האי, אי מר לא יהיב ליה - אחריני לא יהבי ליה. לא הוה קאזיל מקמיה, יהיב ביה עיניה ושכיב. ואף רב מתנה מורה בה להיתירא. ואף רב יהודה מורה בה להיתירא, דכי אתא לקמיה דרב יהודה, א"ל: זיל איטמר, או נסיב בת מינך. וכי אתא לקמיה דרבא, א"ל: או גלי, או נסיב בת מינך.
...
והלכתא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר, בין בפנויה בין באשת איש
מבנה הסוגיה:
1.
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: הכל מודים, בעבד ועובד כוכבים הבא על בת ישראל, שהולד ממזר.
רבה בר בר חנה אומר בשם רבו - רבי יוחנן, שעבד ועובד כוכבים שבא על בת ישראל הוולד ממזר.
ויש להדגיש: רבי יוחנן לא "רק" אומר הלכה אלא בא להדגיש "הכל מודים". כנראה שהיה ויכוח בין התנאים לגבי בן שנולד מנישואים אסורים האם הוא ממזר.
2.
מאן הכל מודים? שמעון התימני, דאע"ג דאמר שמעון התימני: אין ממזר מחייבי לאוין, ה"מ
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מה עמוד א
מחייבי לאוין, דתפסי בהו קדושין, אבל הכא עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין - כחייבי כריתות דמי.
אפילו רבי שמעון התימני - ראה בדף הוקדם - מסכים שלגבי מקרה זה הוולד ממזר למרות שבשאר חייבי לאוין כשקידושין תופסים הוולד לא ממזר. ואילו במקרה כאן שאין קידושין תוספים ולכן הוולד ממזר.
3.
הגמרא מקשה:
מיתיבי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר; רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת!
מוכח שרבי רבי שמעון בן יהודה שסובר את העיקרון של רבי שמעון התימני - שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת - אומר במפורש שעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל איננו ממזר [וראה בפרשנים שאין לומר שדעת רבי שמעון התימני הוא דעה שלישית!]
4.
הסבר אחר לביטוי "הכל מודים" בדברי רבי יוחנן:
אלא אמר רב יוסף: מאן הכל מודים? רבי, אף על גבי דרבי אומר: אין הדברים הללו אמורים - אלא לדברי ר"ע שהיה עושה חלוצה כערוה, וליה לא סבירא ליה, בעובד כוכבים ועבד מודה,
דכי אתא רב דימי, אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
מוכח ש"רבי" סובר כפי שפסק רבי יוחנן ו"רבי" הוא "הכל מודים" כי הוא עצמו - רבי - סובר שלא כרבי עקיבא שטוען שיש ממזר מחייבי לאוין, ובזה רבי חולק עליו. [ראה בסוגיה בדף הקודם]
כלומר, מוכח מרב דימי בשם רב יצחק בר אבודימי שרבי יהודה הנשיא סובר שהולד ממזר - וכרבי יוחנן.
ההדגשה של "משום רבינו" כי יש משמעות מיוחדת מה פסק "רבי יהודה הנשיא" - ראה להלן.
5.
רבי אחא שר הבירה ור' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו, פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון לטבריא, הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים, ואתו לקמיה דר' אמי; אמר להו, ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינא דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
בהתייחסות למקרה שארע בנושא זה פסק רבי אמי שהוולד ממזר כי כך פסקו רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא.
6.
דעת רב יוסף:
אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי? הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל, ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום, דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר!
רב יוסף מעיר, שגם כמה חכמים אחרים פוסקים להיפך. החכמים הם רב ושמואל ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא.
מדוע הוא מדגיש: "רבותא למחשב גברי"!
6.1
נראה שהוא רוצה להדגיש שמדובר גם בחכמי בבל וגם בחכמי ארץ ישראל. רבי יהושע בן לוי ובר קפרא היו תלמידי "רבי".
6.2
ואולי כוונתו לומר גם שתלמידי "רבי" כנראה סוברים ש"רבי" פוסק שהוולד כן כשר!
7.
אלא אמר רב יוסף: רבי היא, דכי אתא רב דימי, אמר רבי יצחק בר אבודימי, משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.
כבסעיף 4 לעיל.
הפרשנים מסבירים שכוונת רב יוסף לומר שלא פוסקים לפי מספר האמוראים שפסקו לצד זה או לצד אחר, אלא לפי רבי יהודה הנשיא!
8.
עד כאן נראה לומר שהנושא המדובר - עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אם הולד ממזר - פילג מאד את חכמי ישראל מתקופת התנאים ועד שני הדורות הראשונים של האמוראים. ולכן הגמרא מביאה דעות שונות ומרבה שמות חכמים שעוסקים בנידון. הרי בכל הלכה "רגילה" יש הגיון דווקא לפסוק כרבים [כשיש "רבים" במספר גדול יותר מ"רבים" אחרים - כמו "אחרי רבים להטות" - בבית דין] ומדוע כאן - בסעיף 6 לעיל - אמר רב יוסף "רבותא למחשב גברי"? - מופע יחידאי בש"ב, כדי ללמדנו שכל האמוראים עסקו בכך ואין ממש אפשרות לדעת מהי דעת ה"רבים"!
ולכן מה שחשוב הוא לברר מה היתה באמת דעתו של "רבי" כי אולי בית דינו של "רבי" קבע את הדין למעשה!
[ראה גם "שוטנשטיין", הערה 22]
9.
רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל, הא אמר רבי יהושע: הולד כשר! אלא לכהונה,
רבי יהושע בן לוי - תלמידו של "רבי" - אמר לעיל - בסעיף 6 - "עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר". כאן הוא מוסיף שהוא "מקולקל" - לכהונה.
דכולהו אמוראי דמכשרי, מודו שהולד פגום לכהונה; מק"ו מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל - אינו דין שבנה פגום. מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת! הכא נמי, כיון שנבעלה פסלה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית, שפסלוה? שנאמר: +ויקרא כ"ב+ ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה, מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה.
גם כל האמוראים לעיל שמכשירים מסכימים שהולד פגום לכהונה. [מי אומר זאת?]
10.
עד כאן המסקנה היא ש"רבי" סובר שהוולד ממזר.
אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב דימי? סמוך אדרבין! דכי אתא רבין אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא, ומאן רבי יהודה הנשיא? רבי.
טוען אביי שיש דעה שרבי סובר להיפך, שהוולד כשר!
דברי אביי "ומאן רבי יהודה הנשיא? רבי" קצת מוזרים ומיותרים.
10.1
נראה שכוונת אביי או שמדובר ברבין, שלא נאמר שדעת "רבי" שונה מ"רבי יהודה הנשיא", כלומר, אולי יש לטעון ש"רבי" אמר הלכה מסויימת לפני שהיה נשיא ואז דעתו פחות מחייבת לעומת דעה שהוא אמר כששימש כ"רבי יהודה הנשיא".
11
אביי מוסיף שגם "רב" סובר שהוולד כשר. והרי כבר נאמר כך בשם "רב" לעיל בסעיף 6, אלא שעכשיו מדובר לא בפסקי הלכה בלבד, אלא בהוראת הלכה ממש למעשה ובפועל!
ואף רב מורה בה היתירא, דההוא דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, מהו? אמר לו: הולד כשר; אמר ליה: הב לי ברתך! לא יהיבנא לך. אמר שימי בר חייא לרב, אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא, הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא! א"ל: אי ניהוי כיהושע בן נון, לא יהיבנא ליה ברתי. א"ל: אי הוה כיהושע בן נון, אי מר לא יהיב ליה - אחריני יהבי ליה, האי, אי מר לא יהיב ליה - אחריני לא יהבי ליה. לא הוה קאזיל מקמיה, יהיב ביה עיניה ושכיב.
למרות שרב התיר הוא לא הסכים להשיא את בתו לאדם כזה, כי בכל זאת "לא ראוי" !
12.
גם רב מתנה פסק להיתר - הלכה למעשה:
ואף רב מתנה מורה בה להיתירא.
12.1
ואף רב יהודה מורה בה להיתירא, דכי אתא לקמיה דרב יהודה, א"ל: זיל איטמר, או נסיב בת מינך.
גם רב מתנה פסק להיתר ויעץ למבקש להתחתן בעיר אחרת שלא מכירים אותו!
12.2
וכן פסק רבא:
וכי אתא לקמיה דרבא, א"ל: או גלי, או נסיב בת מינך.
13.
הגמרא ממשיכה לדון בדינו של "חציו עבד וחציו בן חורין"
והמסקנה היא:
והלכתא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר, בין בפנויה בין באשת איש
