סקר
מסכת בבא קמא:





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מאן דתני... לא משתבש"

יבמות יז ע"א-ע"ב


/מתני'/. כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו? שני אחים ומת אחד מהן, ונולד להן אח, ואח"כ ייבם השני את אשת אחיו ומת - הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה - משום צרתה. עשה בה מאמר ומת - שניה חולצת ולא מתייבמת.
גמ'. אמר רב נחמן: מאן דתני ראשונה - לא משתבש, מאן דתני שניה - לא משתבש;
מאן דתני ראשונה לא משתבש, מאי ראשונה? ראשונה לנפילה;
ומאן דתני שניה לא משתבש, מאי שניה? שניה לנשואין.

 

1.
רב נחמן אומר שהיו לפניו שתי גירסאות במשנתנו לגבי הדין "הראשונה יוצאת...", ויש גירסא "השניה יוצאת..."

2.
רש"י מסכת יבמות דף יז עמוד א:

מאן דתני ראשונה - מאן דקרי לה ראשונה להך שנפלה לפני לוי שני פעמים לא משתבש ומאן דקרי לה שניה לא משתבש.

ברור שזו שיוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו היא "הראשונה", ו"השניה" היא צרתה, כלומר, שהראשונה היא אלמנתו של האח שמת ראשון. ועל כך אומר רב נחמן - לפי הסברו של רש"י - שיש גירסא שלאלמנה הראשונה קוראת המשנה "שניה" - כי היא "שניה לנישואין".

3.
חידושי הרשב"א מסכת יבמות דף יז עמוד א:

גמ' אמר רב נחמן מאן דתני ראשונה לא משתבש ומאן דתני שניה לא משתבש.
איכא מאן דפריש דאיכא מאן דמתני במתני' ראשונה יוצאה משום אשת אח שלא היה בעולמו
ואיכא מאן דתני במתני' שניה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו
ומאן דתני הכי לא משתבש ומאן דתני הכי לא משתבש,

עד כאן כוונתו לפירוש רש"י.

4.

ויש שהקשו דא"כ הו"ל לרב נחמן למימר איכא דתני ראשונה ואיכא דתני שניה מאן דתני ראשונה לא משתבש ומאן דתני שניה לא משתבש

הרשב"א טוען שלפי רש"י רב נחמן היה צריך לומר תחילה ובמפורש שיש "גורסים" "ראשונה" ויש "גורסים" "שניה", ורק אחר כך לומר ששתי הגירסאות תיתכנה - "לא משתבש".

5.
והוא מביא לכך כמה דוגמאות בש"ס:

כדאמרינן איכא דתני אוממות ואיכא דתני עוממות מאן דתני אוממות לא משתבש ומאן דתני עוממות לא משתבש,
איכא דתני אידיהן ואיכא דתני עידיהן כו',
איכא דתני שאובה ואיכא דתני חשובה,

ונראה להעיר: כל הדוגמאות שהוא מביא עוסקות בהחלפת אותיות "א" עם "ע" ו"א" עם "ח", ובהחלפת המיקום של האות במילה. ואילו בסוגייתנו מדובר בהחלפת מיקום של מילה שלימה.

5.
מביא הרשב"א פירוש אחר בסוגייתנו:

ופירשו הם ז"ל מאן דתני במתני' ראשונה לא משתבש ומאן דתני בפ' ד' אחין שניה לא משתבש דתנן התם ג' אחין שנים מהן נשואין ב' אחיות ואחד נשוי נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת השניה יוצאה משום אחות אשה והראשונה משום צרתה.

כלומר, מי שגורס במשנתנו "ראשונה" - על אשת הראשון - לא משתבש,
ומי שגורס במשנה אחרת שמובאת בדף ל "השניה" - על אותה אשה - לא משתבש.

5.1
לפי דבריו יוצא שלא מדובר בשתי גירסאות במשנתנו, אלא כוונת רב נחמן לומר שבשתי משניות שונות המשנה מכנה את אשת הראשון באופן שונה. במשנתנו היא מוגדרת "ראשונה", ובמשנה הבאה אותה אשה מוגדרת "השניה".

6.
לפי הרשב"א מיושב הנוסח בדברי רב נחמן שלא גרס כהקדמה "איכא דתני..."

7.
נראה שיש כאן מחלוקת ראשונים:
לפי רש"י היו לאמוראים - לפעמים - כמה גירסאות שונות במשנה אחת - ולא רק גירסאות מסוג של החלפת אותיות.

8.
התכנים לעיל - דברי הרשב"א - מובאים גם ב"כללי הגמרא" לרבי יוסף קארו - בסוף הספר "הליכות עולם", עמוד רעח, סעיף סג, ושם בהערות של ה"יבין שמועה", כלל רצד:

א.
אם מובא בגמרא "רק" "מאן דתני הכי לא משתבש" ולא נאמר קודם "חד תני..." הרי שמדובר בשתי משניות שונות.

ב.
הוא מקשה משני מקומות בש"ס שכלל זה לא מתאים כי מדובר שם במשנה אחת ולא הוקדם הביטוי "חד תני...".

ג.
והוא מיישב, שרש"י שם אומר שמדובר שבאמת אין גירסא כזאת ואין מי שגורס [את אחת הגירסאות] במשנה, אלא כוונת הגמרא שאם היה נמצא תנא שגורס כך, הרי זה לא משובש! 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר