בְּדָקָהּ; בדק - בקר
יבמות י ע"א
"ואף על פי כן בְּדָקָהּ לוי במתניתיה".
פירש רש"י: "בדקה לוי במתניתיה - הִגִּיהָהּ והוסיפהּ".
כלומר שמשמעות השורש בדק היא בדיקה, אך לא בדיקה סתם אלא יחד עם תיקון בשעת הצורך, וכמו במלכים ב יב, ו: וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת.
באותה משמעות קיים גם השורש בקר, כגון ביחזקאל לד, יב: כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל. ובמסכת נדרים דף מ ע"א: "לא כך היה מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, לא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו חיה, א"ל: רבי, החייתני! יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאין מבקר חולים - כאילו שופך דמים. כי אתא רב דימי אמר: כל המבקר את החולה - גורם לו שיחיה... מאי גרמא? אילימא כל המבקר את החולה - מבקש עליו רחמים שיחיה...".
בין השורשים בדק – בקר קיימים שני חילופים:
קיים שִׁכּוּל בין אותיות עין ופא הפועל, כמו במילים כבש – כשב; דוגמות נוספות הביא ר"י בתוספות מסכת יבמות דף כה ע"ב ד"ה במגיזת קפוטקיא: במזיגת – במגיזת; שִׂמְלָה – שַׂלְמָה.
וקיים חילוף בין האותיות המתחלפות ד – ר, כמו בשם רְעוּאֵל (במדבר ב, יד) – דְּעוּאֵל (שם א, יד; ז, מב; ז, מז; י, כ).
