הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תלמידי רבי "הוסיפו מלבם דבר אחד"
יבמות י ע"א-ע"ב
והאמר רב יהודה אמר רב, וכן תני ר' חייא: בכולם אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה, ואחותה שהיא יבמתה - חולצת או מתייבמת;
...
רב אדא קרחינא קמיה דרב כהנא אמר משמיה דרבא: לעולם אית ליה לרבי הני כללי, והכי קא"ל: אמו אנוסת אביו - בחדא משכחת לה, בתרתי לא קמשכחת לה, אי יעקב ב' אחיות אנס - אחותה שהיא יבמתה משכחת לה, האסורה לזה מותרת לזה לא משכחת, ואי ב' נכריות אנס - האסורה לזה מותרת לזה משכחת לה, אחותה שהיא יבמתה לא משכחת לה.
רב אשי אמר: לעולם לית ליה לרבי הני כללי, ובפלוגתא קמיירי, ומאי כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו דקאמר ליה? ה"ק ליה: מ"ט לא דייקת מתני'? דמתני' ר' יהודה היא, [דאסר באנוסת אביו,] דקתני: שש עריות חמורות מאלו, מפני שהן נשואות לאחרים - צרותיהן מותרות: אמו, ואשת אביו, ואחות אביו; מאי אמו? אילימא נשואת אביו, היינו אשת אביו! אלא לאו אנוסת אביו, וקתני: מפני שהן נשואות לאחרים, לאחרים אין, לאחין לא, מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא? ר' יהודה, דאסר באנוסת אביו, משום הכי לא תני ליה.
א"ל רבינא לרב אשי: לר' יהודה נמי משכחת לה, דאי עבר ונסיב!
דאי לא קתני.
א"ל רב אשי לרב כהנא: בלא דאי נמי משכחת לה, יעקב אנס כלתו והוליד ממנה בן, ומת [ראובן] בלא בנים ונפלה לה קמי ברה, ומיגו דאיהי אסירה, צרתה נמי אסירה! א"ל: באחותה דהתירא קמיירי, באחותה דאיסורא לא קמיירי.
ואף על פי כן בדקה לוי במתני', דתני לוי: אמו - פעמים פוטרת צרתה, ופעמים אינה פוטרת צרתה; כיצד? היתה אמו נשואת אביו, ונשאת לאחיו מאביו ומת - זו היא אמו שאין פוטרת צרתה,
היתה אמו אנוסת אביו, ונשאת לאחיו מאביו ומת - זו היא אמו שפוטרת צרתה;
ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו חמש עשרה, יש לנו להוסיף שש עשרה כגון זו.
1.
נחלקו אמוראים אם "רבי" מקבל את הכלל של רבי חייא. אמנם הכלל מובא גם בשם "רב יהודה אמר רב", אבל כנראה שמדובר כאן שרב יהודה הביא בשם רב את דברי רבי חייא. רב אמר את המשפט "וכן תני רבי חייא"! "ביטוי" זה משמעו שמדובר בדין/עיקרון עם מסורת "ארוכה"! לכן יש "דיון" אם רבי חייא אמר זאת על דעת עצמו או מדעת רבו - "רבי".
2.
ונראה שאולי הדיון כאן הוא האם "רבי" בכלל הכיר את הכלל של רבי חייא. ובעיקר בגלל שהניסוח בסוגייתנו הוא "וכן תני רבי חייא". דברי רבי חייא לא מובאים בתוך "תנו רבנן", אלא נראים יותר כמימרא!
3.
ואף על פי כן בדקה לוי במתני', דתני לוי
רש"י מסכת יבמות דף י עמוד א:
בדקה לוי במתני' - הגיהה והוסיפה לאמו אנוסת אביו במשנתו.
[יש גירסה "פתקה לוי"]
"לוי" שנה במשנתו שלו [כך משמע ברש"י] ערוה נוספת - "אנוסת אביו".
3.1
נלמד מכאן שהיו חכמים - גם בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים - כ"לוי" - ששנו משניות.
3.2
איגרת רב שרירא גאון, אות מ:
ואף על פי כן היו מצויות ברייתות אחרות, ולמדו אותן רבותינו, כל אחד ואחד מה שלמדהו רבו, והתנאים גם כן שנו אותן לפניהם, כגון אחי תנא של בית ר' חייא, ואשיין תנא של בית ר' אמי, ובר קפרא שנה גם כן משניות אחרות,
ובכמה מקומות אנו אומרים בדקה לוי במשנתו.
ושל ר' חייא ושל ר' הושעיא טובות מכלן. וכל אחד ואחד מהם יש לו ברייתא על כל מסכת ומסכת, כמו שאמרו, שנה רב משרביא בקדושין של בית לוי, והוא גם כן כבר [היה] משמש את רבי, כבר קפרא וכר' חייא ור' הושעיא.
לא מובן מדבריו כיצד היו משניות ל"לוי" ולשאר החכמים. לכאורה משמע, שכל אחד שמע מרבו. בפשטות, כוונתו היא גם לחכמים מחוץ ל"רבי".
3.3
בכל אופן הדוגמא שהוא מביא מסוגייתנו נראית לכאורה כ"לא הכרחית". "לוי" לא קיבל בהכרח מסורת שונה ממה שנאמר במשנתנו, אלא אחרי דיון עם "רבי" הוא הוסיף מדעתו. הוא אמר לרבי שהיה צריך לשנות במשנה גם את הערוה של "ארוסת אביו".
3.4
לוי מוסיף:
ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו חמש עשרה, יש לנו להוסיף שש עשרה כגון זו.
משמע בפירוש שללוי לא היתה מסורת שונה מהמסורת של "רבי", אלא "לוי" מכח סברתו טען שיש לערוך שינוי במשנה.
4.
וכדברינו משמע כאן:
ספר הכריתות לשון למודים שער ב:
אף על פי שר' חייא ור' אושעיא שנו ברייתות כאשר קבלו מרבי שהיה רבם פעמים הוסיפו מלבם דבר אחד הנראה להם וזה שאנו אומרים בכל מקום רבי לא שנה ר' חייא מנין לו וראיה לזה מפירקא קמא דיבמות דף י') דקאמר אעפ"כ בדקה לוי במתניתין דתני לוי אמו פעמים פוטרת צרתה פעמים אינה פוטרת צרתה
אף על גב דרבי לא חשיב למיתנייה מטעם דפירש שם דבפלוגתא לא קא מיירי או משום דמתניתין ר' יהודה היא דאסר באנוסת אביו...
וכלשונו "הוסיפו מלבם דבר אחד"!
4.1
אלא שקצת קשה על הנ"ל שהרי כבר נאמר שאנשי הכנסת הגדולה קבעו את המספר "חמש עשרה נשים" ולא נקבע על ידי "רבי"! האם לוי חולק על אנשי הכנסת הגדולה!
על סמך המקור הבא:
4.2
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ה הלכה א:
ועל מי נאמר זכר צדיק לברכה על בן קטין וחביריו)
אמר רבי יונה כתיב [ישעי' נג יב] לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל
זה ר"ע שהתקין מדרש ההלכות והגדות
ויש אומרים אלו אנשי כנסת הגדולה תיקנו
אלא מה תיקן זה כללות ופרטות
יש כאן השוואה בין רבי עקיבא לאנשי הכנסת הגדולה!
ומכאן לעניינינו:
אמר ר' אבהו כתיב [דברי הימים א ב נה] משפחת סופרים יושבי יעבץ
מה ת"ל סופרים אלא שעשו את התורה ספורות ספורות
חמשה לא יתרומו תרומה
ה' דברים חייבין בחלה
חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן
שלשים ושש כריתות בתורה
שלשה עשר דבר נאמרו בנבלת העוף הטהור
ד' אבות נזיקין
אבות מלאכות ארבעים חסר אחת
אמנם לא משמע שמדובר במפורש באנשי הכנסת הגדולה אלא ב"סופרים" שהיו ממשפחות חשובות. בכל אופן לא הגיוני שחכמים מאוחרים חלקו עליהם!
5.
לכן נראה למסקנה ש"לוי" לא משנה ולא מוסיף ממש לגירסת המשנה ולא יוצר ברייתא חדשה, אלא הוא טוען שמבחינת ההלכה והדין יש מקרה נוסף!
5.1
או שמא כן ניתן לומר שהוא יוצר באמת ברייתא חדשה שלא באה לחלוק על המשנה אלא רק לחדדה!
