סקר
מסכת בבא קמא:





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

דין שעטנז

יבמות ה ע"ב


א"כ, לכתוב רחמנא לא תלבש צמר ופשתים יחדו, שעטנז ל"ל? ש"מ לאפנויי. 
ואכתי מיבעי ליה: עד שיהא שוע טווי ונוז! 
אלא, כולה משעטנז נפקא.

 

1.
כאן הגמרא חוזרת לתחילת הסוגיה שהמקור לדין "עשה דוחה לא תעשה" נלמד משעטנז.

2.
מחלוקת ראשונים בדברי הרמב"ם האם פסק שאיסור שעטנז תקף רק אם מתקיימים כל 3 התנאים יחד "שוע טווי ונוז".

3.
ראה מה שכתבנו על כך במסכת נידה דף סא

בגמרא:

אמר רב אחא בריה דרב ייבא משמיה דמר זוטרא: האי מאן דרמי חוטא דכיתנא בגלימיה דעמרא ונתקיה, ולא ידע אי נתיק אי לא נתיק - שפיר דמי. מ"ט - מדאורייתא שעטנז כתיב - עד שיהיה שוע טווי ונוז, ורבנן הוא דגזרו ביה, וכיון דלא ידע אי נתקיה - שרי. מתקיף לה רב אשי: אימר - או שוע או טווי או נוז!
והלכתא כמר זוטרא, מדאפקינהו רחמנא בחדא לישנא.

בפשטות מבנה הסוגיה הוא כך: דינו של מר זוטרא; רב אשי מקשה עליו והגמרא פוסקת כמר זוטרא ומיישבת את קושיית רב אשי.

4.
[נראה שיש גם לדון בביטוי "מתקיף" אם הוא מתאים כאן – הרי אין כאן קושיה "סתם" מסברא].

5.
רמב"ם הלכות כלאים פרק י הלכה ב:
הלכה זו מובאת בפרשנים גם לגבי סוגייתנו - במסכת יבמות דף ה.

רחל בת עז צמרה אין לוקין עליו משום כלאים אבל אסור הוא מדבריהם מפני מראית העין כיון שנתחבר הצמר עם הפשתן צד חיבור בעולם הרי זה כלאים מן התורה,
כיצד צמר ופשתים שטרפן זה עם זה ושע אותן ועשה מהן לבדין הרי אלו כלאים, טרפן וטוה אותן כאחד וארג בגד מטווי זה הרי זה כלאים. +/השגת הראב"ד/ ועשה מהן לבדים וכו'. א"א לבדים אינן מן התורה שאינן טווין אלא שוע בלבד.+

6.
כסף משנה הלכות כלאים פרק י הלכה ב:

... ובנ"א נמצא כתוב בהפך שאצל מה שכתב וכל שאינו כך הוא כלאים מד"ס כתב כך אמרו מקצת הגאונים וזה אצלי מאמר בלתי אמיתי אלא שכל אחד מהם כלאים של תורה

הוא מסביר שהרמב"ם פוסק כרב אשי בסוגיה הנ"ל.

ומה שנזכר בגמרא נדה אינו לשון הגמרא אבל הוא לשון איזה מפרש עכ"ל. ודבריו פה בחיבור אי אפשר ליישבם כפי הנוסחא... :

6.1
הוא כנראה מתכוון לומר שדברי הגמרא "והלכתא כמר זוטרא" "אינו לשון הגמרא". כנראה שהביטוי "והלכתא כמר זוטרא" הוא בטעות. והוא כלל לא מסביר את דעתו של מי שאמר את ה"והלכתא כמר זוטרא".

7.
ר"י קורקוס הלכות כלאים פרק י הלכה ב:

ומחלוקתן תלוי בסוגיא דנדה פ' האשה כי דעת רבינו שאותה סוגיא אינה מכוונת ואינה מהתלמוד אלא איזה מפרש כתבה וכן מצאתי שכתב רבינו בפי' [המשנה] ופי' פיף עבותות [של צמר ופשתן] ודין צמר ופשתן בשק או בקופה שאסור להוליך הקופה על כתפו ונראה שהוציאו רבינו מהמשנה שאמרה השק והקופה מצטרפין לכלאים. ואחרים אמרו פירושו דה"ק חתיכת שק המחוברת בבגד צמר וחתיכת קופה המחוברת בבגד פשתן וחבר אח"כ השק עם הקופה אסור ללבוש הבגד ההיא וכן פי' רבינו בפירוש המשנה והפירוש שפי' כאן יותר נכון.

8.
בפרשנים מובא מי שסובר שהרמב"ם פוסק דווקא כמר זוטרא ולא כרב אשי ואף טוענים שהביטוי "והלכתא" איננו מן הגמרא.
וראה על כך בספר "רבנן סבוראי" – הרב זיני – עמוד 185 ובעיקר בהערה 3: "נצטרך לכתוב ספר שלם על סוגיא זו והקשור לה..." [וראה שם את טענתו כלפי מהדורת פרנקל של הרמב"ם – "... ברוב חוצפתם..."]. והבעייתיות כאן היא, שהרי החוקרים [ראה בהרחבה בספרו של הרב זיני "רבנן סבוראי"] מדגישים פעמים רבות שהביטוי "והלכתא" הוא תוספת של הסבוראים.

9.
ויש להעיר: "מר זוטרא" היה חברם של רב אשי ואמימר. רב אשי היה כתלמיד-חבר של מר זוטרא. ואולי זו סיבה נוספת לפסוק כמר זוטרא, מפני שאין רב אשי [תלמידו] רשאי לחלוק עליו [אפילו אם הוא תלמיד-חבר].
ואולי זוהי המשמעות המיוחדת של ה"והלכתא" בסוגייתנו - לא שיש כאן הכרעה מיוחדת אלא חידוד שיש כאן הכרעה על פי כללי ההכרעה.

10.
אבל הרמב"ם כנראה פוסק דווקא כרב אשי [כפי שמוסבר בהרחבה לעיל בדברי ה"כסף משנה" ואחרים] כנראה מפי שהוא סובר שהלכה כרב אשי בגלל קושייתו על מר זוטרא והביטוי "והלכתא" נכתב על ידי "תלמיד" ולא על ידי האמוראים [ובודאי לא על ידי רב אשי עצמו - "עורך הגמרא"] וגם לא על ידי סבוראים. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר