סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

דיוק וחידוש ברש"י

חגיגה דף כז

 

עמוד א

רש"י ד"ה סלמנדרא. חיה הנבראת מן האור כשבוערין אש במקום אחד שבע שנים תמיד בלי הפסק:
הגרעק"א מציין בגליוני הש"ס לרש"י במסכת חולין דף קכז ע"א שלכאורה נקראה כסתירה לדבריו ברש"י כאן, וכך איתא ברש"י שם:
וסלמנדרא. שרץ הנוצר מן האור מעצי הדס על ידי כשפים והסך מדמו אין האור שולט בו וקים ליה לר''ע דמינא דצב הוא:
במקום נוסף בש"ס מוזכר סלמנדרא במסכת סנהדרין דף סג ע"ב ושם פירש רש"י:
סלמנדרא. חיה קטנה שיוצאה מתנור שהאש בוערת בו שבע שנים והסך מדמה אין האור שולט בו ובאחז מצינו כתוב (מ''ב טז) גם את בנו העביר באש ולא מצינו לו בן אלא חזקיהו:
ובהתבוננות בשלשת המקומות נוכל להבחין בכמה שינויים נוספים מעבר לשינוי הגדול הנראה כסתירה שציין הגרעק"א הנ"ל, בחגיגה הזכיר רש"י שהאש בוערת "במקום אחד" ובסנהדרין כתב "בתנור", בחגיגה כתב "ללא הפסק" ובסנהדרין לא ציין זאת, בחגיגה כתב "חיה" סתם ובסנהדרין כתב "חיה קטנה", בחולין רש"י מתייחס לסלמנדרא בלשון זכר והסך "מדמו" וזה בהמשך להסברו שהוא שרץ, ובסנהדרין כתב והסך "מדמה",
כל זה מביא לומר שכל הסברו של רש"י לדבר אחד נתכוין שהסלמדרא הוא שרץ = חיה קטנה הנוצרת מן האור הדולק בתנור ברציפות או במקום אחר וכך דרך המכשפים לעשות החיה הזו על ידי שמבעירין עצי ההדס ואולי אין הם צריכים שיהיו בוערים ב"מקום אחד" שבע שנים, אלא שבכל מקום רש"י הרחיב בענין הנוגע והדומה לדברי הגמרא ששם,
כאן במס' חגיגה שהגמרא רוצה לעשות קל וחומר מסלמנדרא לתלמידי חכמים לא הביא רש"י את ענין הכישוף שהוא מסמל טומאה ואינו מקום בענין טהרה, ורש"י גם לא כתב בתנור כי הרי זה לאו דווקא כי זה חיה שנוצרת הן מאליה מבעירת תנור והן במכוון על ידי כישוף, ועל כן גם לא הזכיר "קטנה" שזה דומה לשרץ ורש"י כדרכו כשהדבר נוגע לתלמידי חכמים רצה להתרחק מכל מה שמזכיר שרץ, עוד מוסיף רש"י לציין שזאת אש הדולקת במקום אחד בלא הפסק לשון זה מתיישב ככפתור ופרח עם המשך הגמרא מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב "כמה שנים אין האור שולטת בו", והנה לנו סוג של אש הדולקת ב"מקום אחד ללא הפסק" כמה שנים, ועל כן לא כתב תנור, 
במסכת חולין שענין הסלמנדרא הובאה בתוך בתוך ברייתא הדורשת את הפסוק את הצב למינהו על שרצים נוספים וכפי שרש"י עצמו מסביר שכך דעת ר"ע שדורש את הפסוק את מה רבו מעשיך וכו' על הסלמנדרא, הסביר רש"י שהוא שרץ וכתב בלשון זכר כלשון הפסוק וכן הזכיר רש"י בפירוט את ענין הכשפים וזה כעין המחובר לטמא טמא, וכן בהמשך דברי הגמרא שם הוזכרו רשעים, מזווגי כלאים וגנבים וכו',
ובמסכת סנהדרין שעיקר הסיבה שלשמו מובא הסלמנדרא הוא בשביל הענין שאמו של חזקיה סכה אותו בדם הסלמנדרא כהגנה מפני האש שרצה אביו להעבירו במולך ועל כן רש"י לא מזכיר את ענין הכישוף אלא כתב שהסלמנדרא נוצרת מאש הבוערת מאליה בתנור שבע שנים כי הרי לא יתכן שביקשה לעשות זאת על ידי כישוף ואסור להשתמש בזה אף שהמטרה טובה ובאמת פעולתה הועילה כמו שמצינו שחזקיה היה למלך כשר וצדיק, ועל כן רש"י גם לא כתב במפורש שרץ וכתב לשון נקייה "חיה קטנה" והמשיך לכתוב בלשון נקיבה והסך מדמה.

הדרן עלך מסכת חגיגה וממאי דסליקא לן פרק חומר בקודש נלך לן וניזיל בחגיגה ושמחת הקודש ללמוד את החמורה שבקדושה הראשונה בסדר נשים היבמה שאינה צריכה לקידוש

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר