סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

יִרְאֶה יֵרָאֶה - בשתי עיניו

חגיגה ב ע"א

 
"תניא, יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה, שנאמר יִרְאֶה יֵרָאֶה - כדרך שבא לִרְאוֹת כך בא לֵירָאוֹת, מה לִרְאוֹת בשתי עיניו - אף לֵירָאוֹת בשתי עיניו".

אמרו במסכת עבודה זרה דף כ ע"ב: "אמרו עליו על מלאך המות, שכולו מלא עינים". מעתה קשה, אם מלאך מתואר בעינים כה רבות, הכיצד מתוארת ראייתו של הקב"ה כמוגבלת לשתי עינים בלבד?

ויש לתרץ בשלושה אופנים:
א. כתב רש"י במסכת סנהדרין דף ד ע"ב: "יראה כל זכורך כתיב - וקרינא יֵרָאֶה, תרווייהו דרשינן, יִרְאֶה כל זכורך, שֶׁיִּרְאוּ פני השכינה, יֵרָאֶה משמע שֶׁיִּתְרָאוּ לפניו שהוא בא לראותו, היקיש ראייתך לראיתו, כדרך שהקדוש ברוך הוא בא לראותך, כך בא לֵירָאוֹת לו, מה הוא רואה אותך כשהוא שלם שנאמר (דברים יא) עיני ה' אלהיך בה מראשית, אף אתה רואה אותו בשתי עיניך". רק על האדם הזכיר פה רש"י שיש לו שתי עינים. ואילו על הקב"ה הזכיר רש"י רק: "הוא רואה אותך כשהוא שלם", כלומר שראייתו שלימה. והפסוק "עיני ה' אלהיך בה" שהוא בלשון רבים רק מורה שיש להקב"ה יותר מעין אחת. לפירוש זה ניתן לפרש את הגמרא שלנו בחגיגה: "מה לִרְאוֹת בשתי עיניו - אף לֵירָאוֹת בשתי עיניו", שגם ברישא וגם בסיפא מדובר בעיני האדם, אותם שתי עינים גם רואות וגם נראות, כך פירש המהרש"א בסנהדרין שם בסוף דבריו.

ב. אמנם בסוגייתנו הוזכרו שתי עינים גם אצל הקב"ה, אך הפירוש הוא שקיימות שתי עינים לכל הפחות, ויתכן שישנן יותר. וכלשון הפסוקים המזכירים את עיני ה' בלשון רבים בלא מספר. ומשום כך הזכיר רש"י בסנהדרין שתי עינים רק באדם.

ג. להקב"ה יש שתי עינים בלבד, כלשון רש"י במסכת ערכין דף ב ע"ב: "כדרך שהקדוש ב"ה בא לראות אותך והוא שלם בשתי עיניו". ואילו העינים הרבות של מלאך המות אינן מעלה כי אם חיסרון, כי תפקידן לזעזע את ההולך למות, כמשמעות הגמרא במסכת עבודה זרה דף כ ע"ב: "אמרו עליו על מלאך המות, שכולו מלא עינים, בשעת פטירתו של חולה, עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו, כיון שחולה רואה אותו מזדעזע". ועיניו הרבות בכל גופו מורות על כך שהוא בעל עין רעה לכל צד שהוא, ומקטרג על כל דבר וענין. ואילו שתי עיניו של הקב"ה מעלה רבה יש בהן, כמו שאמרו בזוהר באדרא רבא (פרשת נשא דף קלז ע"א):
"זמינין למנדע צדיקייא, למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר (ישעיה נד) כי עין בעין יראו, אימתי? בשוב יי' ציון. וכתיב (במדבר יד) אשר עין בעין נראה אתה יי'. וכדין פקיחותא דעיינין לטב, ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש, לטב כמה דכתיב (דניאל ט) פקח עיניך וראה שוממותינו וגו', ודא הכא לטב, ולביש, וכתיב (ישעיה לג) עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח, הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא מהו עינך תראנה ירושלם נוה שאנן, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב (שם א) צדק ילין בה, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא, אלא עינך תראנה ירושלם נוה שאנן, נוה שאנן לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין) דההוא עינא שקיט ושאנן, עינא דרחמי עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא, ובגין כך כתיב (קמו, ב) עינך תראינה חסר יו"ד ולא עיניך... ותנא כתיב עיני יי' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, השתא עיני ה' אלהיך בה וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא דינא ורחמי, ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי, עינא דעתיקא דעתיקין, הדא הוא דכתיב (שם נד) וברחמים גדולים אקבצך, כיון דאמר רחמים מהו גדולים אלא אית רחמי ואית רחמי, רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון רחמים גדולים, רחמי דזעיר אנפין אקרון רחמים סתם, ובגין כך וברחמים גדולים אקבצך דעתיק יומין".
הוי אומר שעינו של הקב"ה עין של רחמים היא, ואף העין השניה – עין הדין אשר לו היודעת להביט בדין ולעשות דין, גם היא כלולה כולה בעין הרחמים – בבחינת עין בעין. "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (מסכת ברכות דף ס ע"ב), ויתגלה לעתיד לבוא כיצד הדין כולו אינו אלא רחמים גדולים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר