סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מדשקיל וטרי..." - גם בשתי דעות

מועד קטן כא ע"א


תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין. משלישי ואילך, ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין. ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר: אבל, שני ימים הראשונים - אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין,
ואם באו פנים חדשות - חולץ.
אמר רב מתנה: מאי טעמא דרבי אליעזר דכתיב +דברים ל"ד+ ויתמו ימי בכי אבל משה.
אמר רב עינא: מאי טעמא דרבי יהושע - דכתיב +עמוס ח'+ ואחריתה כיום מר.
ורבי יהושע נמי, הא כתיב ויתמו ימי וגו'! -
אמר לך: שאני משה, דתקיף אבליה. -
ורבי אליעזר נמי, הא כתיב ואחריתה כיום מר! - עיקר מרירא חד יומא הוא.
אמר עולא: הלכה כרבי אליעזר בחליצה, והלכה כרבי יהושע בהנחה.
איבעיא להו: בשני לעולא, חולץ או אינו חולץ? תא שמע, אמר עולא: חולץ ומניח אפילו מאה פעמים.
תניא נמי הכי, יהודה בן תימא אומר: חולץ ומניח אפילו מאה פעמים.
רבא אמר: כיון שהניח - שוב אינו חולץ.
והא רבא הוא דאמר: הלכה כתנא דידן, דאמר: שלשה
- מצוה שאני.

הסבר:

אמר עולא: הלכה כרבי אליעזר בחליצה, והלכה כרבי יהושע בהנחה.

1.
כעיקרון, במחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע הכלל הוא, שהלכה כרבי יהושע, ולכן עולא שפוסק גם כרבי אליעזר לעניין חליצת התפילין - אם באו פנים חדשות - יש בדבריו חידוש. ומדוע באמת הוא לא פוסק לגמרי כרבי יהושע על פי הכלל הכללי לעיל - שהלכה כרבי יהושע נגד רבי אליעזר.

2.
ונראה לומר, רב מתנה ורב עינא הסבירו את נימוקי שניהם - של רבי יהושע ושל רבי אליעזר, ובמקרה כזה ניתן להגדיר את דבריהם כ"דשקיל וטרי אליביה" [= דנים ושוקלים בדברי חכם מסויים], והכלל הוא שהלכה כמי שדנים [בגמרא] על שיטתו, ולכן בסוגייתנו, שדנים בשתי דיעות התנאים ההלכה יכולה להיות ככל אחד מהם, ולכן, אולי, עולא פסק ["כאילו"] כשניהם, גם כרבי אליעזר וגם כרבי יהושע.

3.
מסקנת רבא היא שביום השני לאבלות מותר לאבל להניח תפילין, וגם אם באים פנים חדשות לנחם את האבל אינו חולץ את התפילין. והלכה זאת היא לגמרי כרבי יהושע, ומתאים לכלל שהסברנו בסעיף 1 לעיל.

4.
"סדר הדורות":
מסוגייתנו משמע שרב מתנה ורב עינא קדמו לעולא - לפי ההסבר לעיל בסעיף 2. ו"רבא" חי אחרי שלושתם [בדור הרביעי] ונחשב כ"בתראי", ולכן הלכה כמותו על פי הכלל של "הלכה כבתראי".

רב מתנה ורב עינא חיו בדור השני, ועולא חי בדורם ואחריהם - בדור השני-שלישי:

4.1
רב מתנה -
ר' מתנה א' - אמורא בבלי בדור השני. תלמידו המובהק של שמואל (עירובין דף ו' ע"ב). תלמידר של רב (שבת דף כ"א ע"א). חברו של רב יהודה (קידושין דף ע' ע"ב).

4.2
רב עינא -

אמורא בבלי בדור השני. חברו של רב יהודה ושניהם מכונים "סבי דפומבדיתא" (סנהדרין דף י"ז ע"ב):

4.3
עולא -

עולא - אמורא ארץ ישראלי בדור השני - השלישי. שם אביו היה ישמעאל: "עולא בר ישמעאל, בשם רבי אלעזר: שלמי חגיגה ששחטן מערב הרגל אינו יוצא בהן ידי חובתו ברגל" (ירו', סוכה פ"ד ה"ה). מאמר זה מובא בבבלי: "אמר עולא אמר רבי אלעזר וכו'" (פסחים ע' ע"א). רבו היה רבי יוחנן (מעילה י"ב ע"א). ועוד קיבל מהאמוראים של דור הראשון: רבי אושעיא (חולין ע"ו ע"א) ורבי חנינא (מנחות ל' ע"א). 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר