הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"חד אמר..."; "מדשקיל וטרי אליביה"
מועד קטן ד ע"ב
רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה.
בשלמא מועד - משום דקא טרח,
אלא שביעית - מאי טעמא?
פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל.
חד אמר: מפני שנראה כעודר,
וחד אמר: מפני שמכשיר אגפיה לזריעה.
מאי בינייהו?
איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה.
מבנה הסוגיה:
1.
במשנה נאמר:
... רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית,
וחכמים אומרים: עושין את האמה בתחילה בשביעית, ומתקנין את המקולקלות במועד...
לגבי חול המועד אין מחלוקת בין רבי אלעזר בן עזריה וחכמים שאין לעשות אמת מים מפני הטירחה הכרוכה בעשייתה. אולם לגבי שביעית הם חלוקים. חכמים מתירים בכל אופן ורבי אלעזר בן עזריה אוסר מפני שנראה כעושה פעולה בקרקע בשביעית.
2.
הגמרא דנה בהרחבה בדינו של רבי אלעזר בן עזריה. השאלה היא, שהרי ההלכה היא כחכמים נגד רבי אלעזר בן עזריה, ומדוע הגמרא מרחיבה את הדיון בדבריו. ויותר מכך, הכלל הוא שההלכה היא כמי שהסוגיה דנה בדבריו [לעומת מי שחולק עליו]. הכלל מנוסח: "מדשקיל וטרי אליביה הלכה כוותיה" [=מכך שדנים בדבריו משמע שהלכה כדבריו].
נציין בהמשך את הדברים שמדגישים את ההתייחסות לדברי רבי אלעזר בן עזריה.
רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה.
3.
הגמרא מבררת את הדין שבו רבי אלעזר בן עזריה חולק על חכמים:
בשלמא מועד - משום דקא טרח,
אלא שביעית - מאי טעמא?
4.
פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל.
חד אמר: מפני שנראה כעודר,
וחד אמר: מפני שמכשיר אגפיה לזריעה.
שני חכמים מסבירים את רבי אלעזר בן עזריה. ונזכיר: אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
4.1
הגמרא מרחיבה את הדיון ושואלת מה ההבדל בין שני ההסברים בדברי רבי אלעזר בן עזריה.
הקושי כאן הוא גדול, שהרי בדרך כלל ההבדל בבין שני ההסברים - שמובא בסגנון של "מאי בינייהו..."איכא בינייהו" הוא בנפקות להלכה, והרי כאן אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
מאי בינייהו?
איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה.
הגמרא קובעת מהו המקרה שבו יש נפקות בין שני הנימוקים.
4.2
מאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה - איכא,
ומאן דאמר מפני שנראה כעודר - ליכא.
הגמרא קובעת מה יהיה הדין במקרה הנ"ל לפי כל אחד מההסברים.
4.3
הגמרא ממשיכה לדון בשני הנימוקים של שני האמוראים לעיל בסעיף 4.
ולמאן דאמר מפני שנראה כעודר - ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה!
שאלת הגמרא היא מדוע שיטה אחת אינה מקבלת את השיטה האחרת. לכאורה נראה ששאלה מסוג זה ניתן לשאול בכל מחלוקת בש"ס [ולעיתים באמת כך מתקיים, ובעיקר במחלוקת של דרשות פסוקים]. אבל כאן שונה הדבר, כיוון שמדובר בגזירה מסוג "שמא" ולכן השאלה על כל אחד מההסברים היא מדוע הוא לא חושש לחשש של השיטה האחרת.
4.4
וכך גם בהמשך, אחרי העמדת המחלוקת במקרה שונה נשאלת אותה שאלה על השיטה השניה:
אלא: איכא בינייהו דקא שקיל מיניה ושדי לבראי.
למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה - ליכא,
למאן דאמר מפני שנראה כעודר - איכא.
ולמאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה, ליחוש מפני שנראה כעודר? -
עודר נמי, כי קא שקיל - בדוכתיה מנח ליה.
5.
אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר,
אמימר גרס בדברי רבי אלעזר בן עזריה כאחד ההסברים לעיל.
5.1
הגמרא [ואולי אמימר עצמו] מקשה על סתירה בדברי רבי אלעזר בן עזריה:
וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדרבי אלעזר בן עזריה:
ומי אמר רבי אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור?
ורמינהי:
עושה אדם את זבלו אוצר.
רבי מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים, או עד שיגביה שלשה טפחים.
היה לו דבר מועט - מוסיף עליו והולך.
רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה, או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע.
5.2
יישוב הסתירה:
רבי זירא ורבי אבא בר ממל,
חד אמר: כגון שהעמיק,
וחד אמר: זיבלו מוכיח עליו.
גם כאן מוזכרים שני החכמים שהובאו בתחילת הסוגיה, וגם כאן דבריהם מובאים בניסוח של "חד אמר...".
6.
נחזור לשאלתנו הראשונה בסעיף 2 לעיל:
הגמרא דנה בהרחבה בדינו של רבי אלעזר בן עזריה. השאלה היא, שהרי ההלכה היא כחכמים נגד רבי אלעזר בן עזריה, ומדוע הגמרא מרחיבה את הדיון בדבריו. ויותר מכך, הכלל הוא שההלכה היא כמי שהסוגיה דנה בדבריו [לעומת מי שחולק עליו]. הכלל מנוסח: "מדשקיל וטרי אליביה הלכה כוותיה" [=מכך שדנים בדבריו משמע שהלכה כדבריו].
6.1
יש אומרים שהגמרא מרחיבה את הדיון במקרים שונים לפי רבי אלעזר בן עזריה כדי ללמדנו שבכל המקרים שנדונו בכל אופן חכמים מתירים בשביעית - וכך להלכה.
אבל לפי זה קשה, שהרי תמיד נוכל לומר באופן דומה ואף פעם לא תהיה הוכחה שהלכה כשיטה מסויימת לפי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה..." שהרי הדיון לפי השיטה המסויימת מלמדת על התוכן המדוייק של השיטה האחרת שלא דנים אודותיה במיוחד!
6.1.1
ראה בהרחבה, "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כ ובהערות שם, וראה שם בהערה כג, שאמנם מהגמרא משמע שהלכה כרבי אלעזר בן עזריה [בגלל הכלל של "מדשקיל וטרי..."] ומכיוון שחכמים חולקים הרי נוצר ספק ומכיוון שמדובר בדין מדרבנן הכלל הוא שפוסקים לקולא, והדין של חכמים במשנתנו הוא "לקולא"!
6.2
ואולי יש להוסיף הערה ["חידוש"]: בסוגייתנו הובאו שתי מחלוקות חכמים בנוסח של "חד אמר... וחד אמר...". אולי הגמרא בכוונה ניסחה כך כדי ללמדנו שבין כך אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה!
