סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

השקיית שדה בשמיטה / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

מועד קטן ו ע"ב


המשנה הראשונה במסכת מועד קטן מתייחסת להשקיית בית השלחין, שדה שחייבת מים להתקיים, בחול המועד ובשמיטה. הגמרא (מועד קטן ו ע"ב) מתייחסת להשקיית שדה בעל, שדה שהגידולים בה גדלים בדרך כלל על מי גשמים, בחול המועד ובשמיטה.
תוספות מביא (ד"ה מרביצין) שתי דעות המובאות בפירוש רש"י. במשנה רש"י כתב שגם שדה בעל מותר להשקות בשמיטה, והסיבה שהמשנה הראשונה במסכת כתבה שמשקין 'בית השלחין', ולא כתבה סתם שדה היא בגלל חול המועד. ואילו בפירושו לגמרא כתב רש"י שמותר להשקות שדה בעל רק מעט, וכוונת הגמרא באומרה שמרביצין את הקרקע היא שמשקים רק קצת.
החזון איש (שביעית טז, יג) כותב שלהלכה אסור להשקות שדה בעל בשביעית, כי גם אם כוונת המשנה בשביעית (ב, ד) שמובאת בגמרא כאן היא להתיר גם להשקות בשביעית, אנחנו לא פוסקים כך. וראייה מפשט המשנה בתחילת מועד קטן, שמותר להשקות רק בית השלחין, ולא שדה בעל. אמנם גם לדעתו מותר לרבץ כל שדה, כלומר להשקות קצת, וכראייה הוא מביא את הירושלמי (שביעית ב, ג) שיש בו כמה סיפורים על אמוראים שהשקו דרך סלים, על מנת להשקות השקיה מועטה יותר וברסיסי מים.
אמנם, הברטנורא (שביעית ב, י ד"ה מרביצין) פוסק שניתן להשקות שדה בעל בשביעית. וכן היה מורה הרב ישראלי זצ"ל (קטיף שביעית פרק ח הערה 5 בשמו, מחוות בנימין ג' סי' צ"ח) שכל השקיה מותרת בשביעית.

למרות דבריו שלעיל כתב החזון איש (טז, ד) שכל שדה שעלולה להפסד אם לא ישקו אותה נחשבת בית השלחין, אף שבדרך כלל היא גדילה על מי גשמים. וכן הביא ה'שמירת שבת כהלכתה' (חלק ב, פרק סז הערה סג) והוסיף שבאופן שמותר להשקות על מנת שהעצים לא ימותו (לאוקמי אילני) יהיה מותר כבר להשקות יותר מכדי הצורך, והוכיח מרבי עקיבא איגר (או"ח תקלז) שמביא ר' ירוחם שבחול המועד למרות שמותרת רק השקיה לצורך העץ, אם התחיל בהשקיה מותר להמשיך.
אמנם נראה שיש לדחות את דברי השש"כ שהרי יש להבדיל בין חול המועד שבו נאסר עלינו הפעולה, ואם הפעולה מותרת, מה אכפת לחכמים שהאדם 'מרבה בשיעורים' הרי בכל מקרה הוא כבר משקה, לבין שמיטה, שאנחנו לא רוצים לעשות מלאכה שתמנע את שביתת הקרקע, ואם אני משקה יותר מכדי הצורך, ובהנחה שהשקיה זו אסורה, הרי שהקרקע לא שובתת כיון שנתתי בה כוח צמיחה חזק יותר. אמנם אם נקבל את דברי החזון איש דלעיל אין כל הבדל ביניהם, שהרי בזמן ששדה הבעל צריכה לגשם היא נחשבת 'שדה שלחין', ושוב גם עליה לא גזרו.
(והיו כאלו שלמדו בטעות מדברי הרב קוק זצ"ל בשבת הארץ – תוספת שבת פרק א, הלכה ח, שכתב שם לגבי בית השלחין שמותר להשקות גם יותר מכדי הצורך ההכרחי, אמנם ביאר שם שזה מכיוון שחכמים לא גזרו כלל בבית השלחין. ואין ללמוד מדבריו להתיר בבית הבעל להשקות יותר מהצורך).
המקדש דוד (שביעית נ) מחלק בין שתי סוגי השקיות השקיה חיצונית - ממעיין, או דרך ברזים וצינורות אסורה. אך מותר לעשות פעולות שינתבו את מי הגשמים שיורדים למקומות שצריך אותם.
היו כאלו שכתבו שניתן להיערך מהשישית ולכוון מחשב השקיה כך שיפעל בשביעית, וכתבו שבכך אין איסור (קטיף שביעית פרק לח, אות כ). אך יש כאלו שכתבו שהדבר אסור (דיני שביעית בהוצאת דגל ירושלים פרק י מביא מחלוקת בין הרב אלישיב שמתיר לבין הרב אוירבעך שאוסר).

סיכום:
לגבי השקיית שדה בעל בשביעית, ישנם שתי דעות יש דעה שמתירה לגמרי, ויש דעה האוסרת להשקות באופן בלתי מבוקר, אלא אם כן הצמחים צריכים את המים, ובלי זה הם ימותו. יש לדון אם בזמן שהותר כבר להשקות כיון שהעץ צריך, יהיה מותר גם להשקות יותר מכדי הצורך. ה'מקדש דוד' כותב שיש להתיר לעשות פעולות שיביאו מי גשמים למקומות רצויים גם בבית הבעל.
לגבי השקיה ממוחשבת מערב שביעית ישנה מחלוקת בפוסקים אם הדבר מותר.

המאמר מוקדש לע"נ דודי: ישראל בן אליעזר פסטרנק שנפטר ביום רביעי השבוע י"ז באב תשע"ד



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר