תורה ותפילה
מגילה כו ע"ב - כז ע"א
"אמר רב פפי משמיה דרבא: מבי כנישתא לבי רבנן - שרי, מבי רבנן לבי כנישתא - אסיר. ורב פפא משמיה דרבא מתני איפכא. אמר רב אחא: כוותיה דרב פפי מסתברא, דאמר רבי יהושע בן לוי: בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש, שמע מינה. ...
ואת כל בית גדול שרף באש. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר: מקום שמגדלין בו תורה, וחד אמר: מקום שמגדלין בו תפלה. מאן דאמר תורה, דכתיב ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. ומאן דאמר תפלה דכתיב ספרה נא... הגדלות אשר עשה אלישע. ואלישע דעבד - ברחמי הוא דעבד. תסתיים דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר מקום שמגדלין בו תורה, דאמר רבי יהושע בן לוי: בית הכנסת מותר לעשותו בית מדרש, שמע מינה".
רבי יוחנן המחשיב תפילה יותר מתורה לשיטתו במסכת ברכות דף כא ע"א: "ורבי יוחנן אמר: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו".
כתב תוספות: "כוותיה דרב פפי מסתברא - מהכא משמע דהלכה כרבי יהושע בן לוי לגבי דרבי יוחנן מדמייתי ראיה דהלכה כרב פפי משום דרבי יהושע בן לוי קאי כוותיה אף על גב דרבי יוחנן פליג עליה".
ויש לדחות ולומר שביכרו את דברי רבי יהושע בן לוי רק כדי לברר את דעת רבא, הואיל ומצינו שסבר כמותו במסכת שבת דף י ע"א: "רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?!".
רבי יהושע בן לוי לשיטתו שמעלת התורה כוללת את הכל גם במסכת בבא בתרא דף כה ע"ב: "אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום; ורבי יהושע בן לוי אמר: לעולם ידרים, שמתוך שמתחכם מתעשר, שנאמר: אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד".
וכן רבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן לשיטתם במסכת כתובות דף עז ע"ב: "מכריז רבי יוחנן: הזהרו מזבובי של בעלי ראתן. רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה. רבי אלעזר לא עייל באהליה. רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה. רבי יהושע בן לוי מיכרך בהו ועסיק בתורה, אמר: אילת אהבים ויעלת חן - אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא?!".
לרבי יהושע בן לוי כשם שהתורה מעשירה כך היא גם מגינה. ובהמשך שם מתואר כיצד לא יכל מלאך המות לשלוט ברבי יהושע בן לוי, כשיטתו.
בספר בית רבי פרק טז הובאו דברי בעל התניא שיש נשמות השייכות יותר לתורה, ויש השייכות יותר לתפילה.
הלכה כרבי יהושע בן לוי שתורה עדיפה מתפילה, אך אין הלכה כדעתו שהעוסק בתורה אין לו צורך להשתדל בשמירת נפשו ובפרנסתו.
