הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"דאמר רבי..."
מגילה לב ע"א
בגמרא:
אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה.
הגוללו נוטל שכר כולן,
דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה - הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן. שכר כולן סלקא דעתך? אלא אימא: קיבל שכר כנגד כולן.
מבנה הסוגיה:
1.
מימרא של רבי יוחנן:
אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה.
יש מחלוקת ראשונים אם ה"עשרה" הם הקהל ששומע את קריאת התורה או הם העשרה אנשים שקשורים לקריאת התורה: 7 קרואים + 1 מפטיר + 1 מגביה + 1 גולל.
הגולל [בימינו הוא המגביה] הוא מי שגדול מהקבוצות הנ"ל. בפשטות הכוונה ב"גדול" היא בתלמיד חכם החשוב ביותר.
2.
היגד נוסף
הגוללו נוטל שכר כולן,
מי שגולל [מגביה?] את הספר בסיום קריאת התורה שכרו גדול ושווה ערך לשכר של כל העולים לתורה.
2.1
האם רבי יוחנן אומר היגד זה, ומשפט זה הוא המשך לדבריו הקודמים, וכאילו כתוב "הגדול שבהם גולל ספר תורה ונוטל שכר כולן". אולם מדוע נאמר שוב "הגוללו" אלא אם מדובר בהיגד נוסף ונפרד מהקודם ולכן נאמר "הגוללו" ולא "והגוללו".
2.2
לפי האפשרות השניה יוצא שיש כאן שני היגדים:
א. הגדול גולל.
ב. אם לא הגדול גולל אלא מישהו אחר הרי שבכל אופן הוא נוטל שכר כולן [גם את השכר של הגדול שהיה אחד מבין 7 הקרואים].
2.3
לפי הסבר זה יוצא שהדין הראשון איננו חובה אלא רק המלצה לכתחילה [ולכן ברור מדוע להלכה נקבע שלא מקפידים על כך!]
3.
לדין השני לעיל הגמרא מביאה הוכחה מדברי רבי יהושע בן לוי:
דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה - הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן. שכר כולן סלקא דעתך? אלא אימא: קיבל שכר כנגד כולן.
גם מהיגד זה של ריב"ל משמע שאינו קשור להיגד הראשון של רבי יוחנן - שהגדול הוא מי שגולל!
3.1
מהביטוי "דאמר רבי יהושע בן לוי" אין בהכרח הוכחה שריב"ל היה אמורא ולא תנא [זוהי מחלוקת עקרונית בין רש"י - שסובר שריב"ל היה אמורא לבין הרמב"ם שסובר שהיה תנא] מכיון שגם דברי תנאים לפעמים מובאים בש"ס עם פתיחה של "דאמר רבי..."
["ריב"ל" - תנא?]
4.
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יב הלכה יח:
בכל קריאה וקריאה מאלו כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, ומנהג פשוט הוא היום שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל, וכל מי שהוא ק גדול מחברו בחכמה קודם לקרות,
והאחרון שגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד הכל,
לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבציבור.
מהרמב"ם משמע שהדין של ריב"ל שהובא כהוכחה לדין השני [של רבי יוחנן?] הוא הבסיס לדין הראשון של רבי יוחנן, כלומר, מכיון שהגולל נוטל שכר כנגד כולם לכן מכבדין את הגדול בגלילה.
5.
כסף משנה הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יב הלכה יח:
והאחרון שגולל ספר תורה וכו'. מימרא דריב"ל סוף פרק בני העיר מגילה (דף ל"ב.):
ומה שכתב לפיכך עולה ומשלים וכו'. כלומר אף על גב דבבבא שקודם זו אמר שגדול בחכמה קודם,
להיות משלים עולה אפילו גדול שבציבור:
ממנו משמע הסבר קצת שונה: בהלכה הקודמת לסוגייתנו וברמב"ם נקבע שלגדול בחכמה יש דין קדימה לקריאת התורה אבל הגדול בציבור הוא עולה לגלילה ונוטל שכר נגד כולם [גם נגד שכרו של הגדול בחכמה שעלה לברך בתורה?]
אבל לא ברור אם יש בדברי ה"כסף משנה" שינוי בהבנת מבנה הסוגיה מכפי שהסברנו.
