סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


ואפילו שונה הלכות

מגילה כו ע"ב

 
"ואמר רבא: ספר תורה שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם, ואפילו שונה הלכות".

פירש רש"י: "ואפילו שונה הלכות - כלומר אפילו לא שימש תלמידי חכמים בהתלמוד ובגמרא אלא במשניות ובברייתות".
כך אמרו בכמה מקומות – שמעלת התלמוד למעלה ממעלת ההלכות שבמשניות:
במסכת אבות ה, כא: "יהודה בן תימא אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה... בן חמש עשרה לתלמוד".
במסכת בבא מציעא דף לג ע"א: "תנו רבנן: העוסקין במקרא - מדה ואינה מדה, במשנה - מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד - אין לך מדה גדולה מזו". ובויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ב, א: "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא, יוצאין מהן מאה. מאה למשנה, יוצאין מהן עשרה. עשרה לתלמוד יוצא מהן אחד".
במסכת חגיגה דף י ע"א: "(זכריה ח, י) וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם, אמר רב: כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא - שוב אין לו שלום. ושמואל אמר: זה הפורש מתלמוד למשנה".

אלא שלפי זה קשה למה לא אמר רבא ואפילו קורא מקרא?
ואפשר שאמנם הבקי במקרא ומלמדו אינו נחשב לתלמיד חכם לענין גניזת ספר תורה לצידו, שהרי אמרו במסכת קידושין דף לג ע"ב: "איבעיא להו: מהו לעמוד מפני ספר תורה? רבי חלקיה ורבי סימון ורבי אלעזר אמרי: קל וחומר, מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?!". הרי שמעלת ספר תורה גדולה ממעלת לומדיו, לכן אין בזה מעלה וכבוד מיוחד לספר התורה להגנז בצד לומדיו דוקא. ואילו ללומדי הלכות שאינם מפורשים בפשטי הכתובים יש מעלה על פני ספר התורה, כדברי רבא עצמו במסכת מכות דף כב ע"ב: "כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בספר תורה כתיב ארבעים, ואתו רבנן בצרו חדא". ולכן מתכבד הספר בהגנזו בצד תלמידי חכמים כאלו.

ולשון הרמב"ם בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י, ג: "ספר תורה שבלה או שנפסל נותנין אותו בכלי חרש וקוברין אותו אצל תלמידי חכמים". הרמב"ם סָתַם ולא פירש אלו תלמידי חכמים בכלל דין זה. ואפשר שהקוראים במקרא לבדו אינם בכלל תלמידי חכמים, כי זו חובה ללמד כל יהודי, כמו שפירש רבא עצמו במסכת קידושין דף ל ע"א: "למדו מקרא - אין מלמדו משנה; ואמר רבא: מקרא - זו תורה".

או גם אפשר שפירוש סתימת הרמב"ם שגם הבקיאים במקרא בכלל תלמידי חכמים. ובנוסף לביאור רש"י ברבותא של שונה הלכות על פני החכם בתלמוד, קיימת גם רבותא בשונה הלכות על פני קָרָאָה הקורא במקרא. שאין צורך לגנוז את ספר התורה אצל הבקי בו בדוקא, אלא גם הבקי בהלכות התורה שבעל פה בכלל זה, כי מקור כולן רמיזי באורייתא.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר