סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תנא דבי שמואל"

מגילה ל ע"א


אמר שמואל: בה, וכן תנא דבי שמואל: בה. כתנאי: מסרגין לשבתות, דברי רבי יהודה הנשיא. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מסרגין. אמר רבי שמעון בן אלעזר: אימתי אני אומר אין מסרגין - בזמן שחל להיות בערב שבת, אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת - מקדים וקורא משבת שעברה, אף על פי שהוא שבט.

 

שמואל עצמו מביא הוכחה לדבריו מברייתא שהיתה בידו.

ראה "מתיבתא", הערה יב.

---
ראה מה שכתבתי על מסכת ביצה דף כט:

מסכת ביצה דף כט

מבנה הסוגיה:

1.

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודדת אשה קמח ביום טוב ונותנת לתוך עיסתה, כדי שתטול חלה בעין יפה.

לפי רב לא גזרו בעניין מדידת קמח לצורך עיסה ביום טוב כי לא גזרו כאשר מדובר במתנות לכהן.

2.

ושמואל אמר: אסור.

שמואל חולק על רב ואוסר, כנראה בגלל שהיא היתה יכולה לעשות זאת מערב יום טוב.

3.

והא תנא דבי שמואל מותר! -

בפשטות, הגמרא מקשה על שמואל מברייתא ששנו בבית מדרשו של שמואל שאומרת במפורש שמותר - כדעת רב.

3.1

רש"י מסכת ביצה דף כט עמוד א:

תנא דבי שמואל - בתוספתא שסידר שמואל מתנאים שלפניו, כמו שסדרו רבי חייא ורבי אושעיא, וכמו שסידר רבי את המשנה.

מרש"י משמע ששמואל ערך [="סידר"] "תוספתא" מדברי תנאים שלפניו [הערה: לכאורה קצת משמע שרש"י סובר שלשמואל היה מעמד של "תנא"]. לא לגמרי ברור מה בדיוק הוא עשה. אבל מה שכן ברור מדברי רש"י, ששמואל פעל כמו רבי חייא, רבי אושעיא ורבי יהודה הנשיא. בפשטות, היו לפני כולם [ארבעת החכמים שמוזכרים בדברי רש"י] קבצים [ערוכים או לא] שונים וכל אחד מהם ערך קבצים אלה או את חלקם למאגר מסודר, כמו המשנה של "רבי". זאת אומרת, שהיה מאגר מקובץ של דברי תנאים ששמואל ערך אותם. השאלה היא, האם הוא "רק" כינס אותם כמות שהיו או שהוא גם ערך וניסח אותם [כמו ש"רבי" עשה במשנה].

3.2
הביטוי "תנא דבי שמואל" מוזכר בש"ס 7 פעמים.
"תנא דבי רב" - פעמיים.
"תנא דבי רבי ישמעאל" - כ-130 פעמים בש"ס [אבל כנראה כולל כפולות, דהיינו, כמה פעמים באותה סוגיה]

3.3
כעין דברי רש"י בסוגייתנו כך הוא כתב עוד כמה פעמים בודדות:

3.31

לגבי "רבן יוחנן בן זכאי":
רש"י מסכת עירובין דף יט עמוד א:

בדבי רבן יוחנן בן זכאי - ברייתא שנסדרה בבית מדרשו כעין תוספתא שסידר ר' חייא ור' אושעיא.

3.3.2

לגבי "רבי חייא" - שמוזכר אף ברש"י בסוגייתנו.

רש"י מסכת עירובין דף צב עמוד א:

וכי רבי לא שנאה - למשנה זו במשנתינו.
ר' חייא - שסידר וסתם את הברייתא ותלמידו היה.

3.3.3

לגבי "לוי"

רש"י מסכת כתובות דף נג עמוד ב:

וכן תני לוי במתניתיה - דלוי סידר ברייתא ששה סדרים כר' חייא וכרבי אושעיא.

3.3.4

לגבי רבי עקיבא:

רש"י מסכת גיטין דף סז עמוד א:

אבל כשנעשה חכם גדול עשה כל התורה מטבעות מטבעות סידר מדרש ספרי וסיפרא לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו והלכות לעצמן ואגדות לעצמן ונראה בעיני אוצר בלום סגור מסגירות לבדן מחיצות מחיצות...

3.3.5
לגבי האמוראים, כללי יותר:

רש"י מסכת בבא מציעא דף פו עמוד א

["סוף הוראה"]
סוף הוראה - סוף כל האמוראין, עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש, או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר - כל אחד ואחד אומר טעמו, ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם, וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה, והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ הם והאמוראים שעמהם, וקבעו הכל בגמרא, כגון: איתיביה מיתיבי ורמינהי איבעיא להו, והתרוצים שעליהן, מה ששיירו אותן שלפניהן, ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמרא על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי, ובאו רב אשי ורבינא וקבעום.

עד כאן ממסכת ביצה דף כט

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר